בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רועי צ'יקי ארד | ביזה

2תגובות

ספטמבר יכול להביא אתו פריצת דרך בנושא העצמאות הפלסטינית. כל עולל פלסטיני יודע שארצו כבושה ויש לשחררה. השאלה היא מתי הישראלים ישתחררו מהכיבוש שלהם - הכיבוש הכלכלי. כמו ההתנחלויות, הכיבוש הכלכלי מזדחל שעל שעל. טובי המוחות נשכרים להחליק את דרכו. ב-1967 היו פלסטינים שקיבלו את חיילי צה"ל בברכה כמחברים בין משפחות. היישוב היהודי שמח כשהבריטים הגיעו. וכך גם אנו צהלנו כשההסתדרות הרקובה קרסה וההפרטות החלו. כמו בהתנחלויות, גם כאן עשה השמאל עבודה טובה יותר מהימין.

אבל הכיבוש הכלכלי התגלה כמושחת, כסיוט. כדאי לשים לב איך עומדים לפתע לגנוב לנו את הרכבת. תחת הספין של כמה תאונות שנגרמו באשמת הציוד, שר התחבורה זומם להעביר את הרכבת לבעלים פרטיים, שבטיחות בוודאי תעסיק אותם מעט פחות משורת הרווח. תוצאת ההתייעלות תהיה אחת: נהגי קטר יקבלו שכר זעום ויעבדו עד קריסה, עובדי הרכבת יוחלפו בעבדים. קראו על התאונות אחרי ההפרטה בבריטניה, שהסתיימה בהלאמה. נלסון מנדלה של הרכבת, גילה אדרעי, יו"ר ועד העובדים, אם חד הורית שניסתה לעצור את האסון, נעצרה כפושעת ומספרת שקיבלה מכות משוטרים. לא בשטחים, אלא במכבים.

עם אפס דיון ציבורי, עומדים בקרוב למכור את נמל אילת, השער אל סין, יפן והודו, במחיר סוף עונה. מקווים לקבל כ-100 מיליון שקל על המונופול שהרוויח 25 מיליון שקל השנה. מומלץ לקרוא את ספר המכרז באינטרנט. כמעט כולו עוסק בביטחון, באישורי שב"כ לכל חבר דירקטוריון. לא הרבה נכתב על בטיחות ואיכות סביבה. רק בישראל המשמעות של רפורמה היא שהמצב יהיה רע יותר.

ים המלח כבר הפך לבריכה של משפחת עופר. מולה עומד ג'קי אדרי מדימונה, פועל שפוטר כי סיפר על תנאי ההעסקה שלו ל"עובדה". אבל היה לו מידע בכיס. הוא דיווח על מאה מיליון דולר שלא שולמו כמס, בזכות תמרון בין חברות-בת. וכמובן, מאבק המיליארדים על מאגרי הגז של המדינה, שתשובה ופוליטיקאים משת"פים נאבקו להזרים לכיסו ולא לחינוך, רווחה ובריאות.

ותראו את העם הישראלי הכבוש, המרושש, העיוור והשיכור בחולצות זארה. במקום להתנגד, חושבים שיקבלו מעט מהביזה אם יריעו לכובש. הם לא יקבלו כלום. "אם תרצו" לא מספרים איך חזרנו להיות הסטריאוטיפ היהודי הנבל, חלום הבלהות של הרצל. פעם אפשר היה להתפרנס בכבוד. סבי וסבתי ז"ל היו רוקחת בסורוקה, מודד במפעלי ים המלח, עובד משמרת בדשנים. והיום? ידידתי, תלמידה לרפואת חירום, פנתה אלי כי גילתה את משכורת הרעב שמצפה לה בסוף. היא לא יודעת אם יש טעם להמשיך.

מראות המימונה במרכז רחובות לא מרפים ממני. באוהל הנכבדים נערמו הררי מופלטות, שהח"כים אכלו כדי להיחשב עממיים, חבושים תרבוש אדום. החוצה, לעם, כמעט לא זרמו המופלטות. התושבים סבבו את הגדרות, פניהם נוגות, נחסמים על ידי מאבטחים שבעצמם מרוויחים שכר מינימום. מדי פעם פוזרו פיסות מופלטה אל מחוץ לגדר ההפרדה, כדי להרגיע את הקהל הרעב. מי שתפס, לעס במהירות. זו ישראל 2011. מפחידים אותנו מעצמאות פלסטינית מישראל, כאילו שיש כאן מדינה עצמאית בשם ישראל. יאיר לפיד שואל תמיד מיהו ישראלי, התשובה פשוטה: עבד שבטוח שהוא הבוס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו