בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איל בנבנשתי | ההתחייבות של עבאס

הזירה

2תגובות

למאמר שיושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, פירסם אתמול ב"ניו יורק טיימס" יש משמעות משפטית מרחיקת לכת. עבאס מצהיר בו על כוונת הרשות לבקש מעצרת האו"ם הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967. הוא גם מצהיר על מחויבותה של הרשות הפלסטינית למשא ומתן עם ישראל להשגת הסכם שלום, שכולל "פתרון צודק" של בעיית הפליטים הפלסטינים על בסיס החלטה 194 של עצרת האו"ם. באמירות אלה יש התחייבות משפטית בלתי הדירה (בלתי חוזרת) מצד ראש הרשות הפלסטינית, שמדינה פלסטינית שתוקם תהיה מחויבת לה בעתיד, גם אם יתחלפו שליטיה. לכן יש לה משמעות רבה בכל הנוגע למתווה האפשרי לסיום הסכסוך.

על פי המשפט הבינלאומי, מדינות יכולות לחייב את עצמן מבחינה משפטית לא רק בחתימת הסכמים. הצהרות חד-צדדיות שמסר נציג מוסמך של מדינה, מתוך כוונה שיהיה להן תוקף משפטי מחייב, יחייבו את המדינה כמו היתה זו התחייבות שמקורה בהסכם. לדוגמה, בית הדין הבינלאומי בהאג הכיר בהצהרה שנתן שר החוץ הצרפתי במסיבת עיתונאים, שהתייחסה לעריכת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, כהצהרה שמחייבת את צרפת מבחינה משפטית.

לדברים יש תוקף מיוחד בכל הנוגע להכרזות חד-צדדיות בדבר גבולות טריטוריאליים. בית המשפט הבינלאומי הקבוע לצדק פסק, לדוגמה, שמזרח גרינלנד שייכת לדנמרק ולא לנורווגיה, על סמך הצהרה של שר החוץ הנורווגי שממשלתו תסכים להכיר בסמכותה של דנמרק באזור.

ההצהרה החד-צדדית על גבולות המדינה הפלסטינית תחייב את הישות שתקום. ראשיה לא יוכלו להתכחש לה ולתבוע תביעות טריטוריאליות נוספות. הטעם לכך הוא החשיבות הכמעט מקודשת שהמשפט הבינלאומי מקנה ליציבות הגבולות כמפתח ליציבות ביחסים בין המדינות.

לפיכך, מרגע שמדינות הסכימו ביניהן על גבול משותף, הגבול יעמוד בתוקפו גם אם המשטרים שחתמו עליו פסו מן העולם. גם אם הגבולות מלאכותיים ופוגעים בשאיפות לאומיות ותרבותיות של אנשים ועמים, הם מחייבים כל עוד לא ישונו בהסכם בין השכנים. כאמור, בהעדר הסכם גם הצהרה חד-צדדית יוצרת התחייבות בלתי הדירה.

ההצהרות הכלולות במאמרו של עבאס אינן מותנות ואינן מסויגות. הן ברורות וחד משמעיות. הן משקפות עמדה מושכלת ומגובשת ומופנות לקהילה הבינלאומית בכללותה. הן נועדו ליצור ציפיות בקרב מדינות העולם, והן משקפות רצון וכוונה לעמוד בציפיות אלה. לכן קשה שלא לראות בהן התחייבויות בעלות תוקף משפטי מחייב.

עבאס עדיין אינו ראש מדינה, אבל הוא כותב כיו"ר אש"ף וכנשיא הרשות הפלסטינית. אם תקום מדינה פלסטינית, על פי כללי האחריות במשפט הבינלאומי היא תהיה מחויבת להצהרות שכלולות במאמרו של עבאס. ממילא יש להניח שהמדינה שתבקש בספטמבר הכרה מהעולם תחזור על המתווה ששירטט ראש הרשות.

עבאס מתייחס גם לשאלת הפליטים ומקבל על עצמו את יוזמת השלום של הליגה הערבית: פתרון צודק ומוסכם. "פתרון מוסכם" הוא פתרון שמותנה בהסכמת ישראל ולא פתרון שנכפה עליה. "פתרון צודק" פירושו פתרון שמוותר על תביעת השיבה הכללית. בהחלטה 194 אין הכרה בזכות השיבה של הפליטים. ב-1948 הצביעו הערבים נגדה, מכיוון שלא הצליחו לשריין בה את זכות השיבה. לפי ההחלטה, היעד היה פתרון בעיית הפליטים בדרך של יישובם מחדש במדינות ערב. הנוסח שהתקבל הותיר בידי ישראל שיקול דעת אם, מתי וכמה פליטים היא תקבל לשטחה.

מאמרו של עבאס מתווה באופן חד צדדי את השאיפות של המדינה הפלסטינית העתידית: גבולות 1967 וחזרה של פליטים בהיקף ובתנאים שייקבעו בהסכמת ישראל. בכך הוא מגדיר מבחינה משפטית את גבולות המעטפת של התביעות הפלסטיניות. את הדיון הפנימי בישראל בנוגע להיענות ליוזמה להקמת מדינה פלסטינית יש להתבסס על העובדות המשפטיות החדשות שיצר פרסום מאמרו של עבאס.

הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ועמית במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית



עבאס. הגדיר את גבולות המעטפת של התביעות הפלסטיניות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו