בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שולמית אלמוג | העולם דיגיטלי, המשפט אנלוגי

הזירה

תגובות

מדוע מערכת המשפט הישראלית אינה מצליחה להתמודד עם העומס כבד המוטל עליה - ליתר דיוק עם הסחבת - ומה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה? תלוי את מי שואלים. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, ומשפטנים אחרים הציעו רפורמות מרחיקות לכת שישנו את מבנה המערכת ואת תפקודי הערכאות הקיימות. אחרים דורשים להגדיל משמעותית את מספר השופטות והשופטים. יש מי שחושבים שהסטת חלק משמעותי מהמחלוקות המובאות לפתחם של בתי המשפט לכיוונים של גישור ופישור תפחית את העומס.

אני מבקשת להציע כיוון מחשבה אחר. לטעמי, העומס נובע מהפער ההולך ומתרחב בין דפוס החיים בעידן הדיגיטלי לבין האופן שבו מפיקה מערכת המשפט פסקי דין, שמבוסס עדיין על דפוסי פעולה וחשיבה פרה-דיגיטליים.

חלקים משמעותיים מהפעילות במערכת המשפט היום מתרחשים באמצעים אלקטרוניים. רבים מהמגעים בין מתדיינים, עורכי דין ועובדי בתי המשפט מתקיימים בשיחות ועידה, בדואר אלקטרוני ובאמצעים דומים. האמצעים הטכנולוגיים החדשים מקילים מאוד על היכולת להפיק במהירות מלים כתובות. כתבי תביעה וכתבי הגנה, סיכומים ותצהירים משוגרים במהירות הולכת וגוברת אל בתי המשפט. קל להגיש תביעה, קל להגיש חומרים לבית המשפט, קל להגיב. ה"לקוחות" של מערכת המשפט מצפים לקבל שירות מהיר, שיהלום את המיידיות הזאת.

רק פעילות אחת בשדה המשפט משמרת בנאמנות את דפוסי העולם הישן: ניהול ההליך המשפטי, ובמיוחד כתיבת פסקי הדין. ההליך נותר אנלוגי באופיו ובקצבו וכדי לחתום אותו יש צורך בפסק דין.

רוב פסקי הדין נכתבים בהתאם לתפישה המסורתית שאיפיינה את הכתיבה השיפוטית מאז ומתמיד. בבסיסם עומדת שיטת הטיעון הארוך (long form argument), מושג שטבע חוקר הרשת דייוויד ויינברגר. הם מתקדמים לעבר ההכרעה אט-אט וביסודיות, לפי תבנית מקובלת של ספר עיון. בפסקי הדין מובא טיעון מפורט ומסודר, שמתחיל במבוא, עובר דרך פרקים אחדים הרצופים במראי מקום וציטוטים ומסתיים בסיכום. למעשה, כל פסק דין הנכתב על פי תפישה זאת הוא מעין מיני-ספר, שהפקתו צורכת כמובן זמן שיפוטי ניכר.

התוצאה היא חוסר תואם הולך וגדל בין הקצב הדיגיטלי לבין הקצב האנלוגי שבו מתבצעת עבודה השיפוט המרכזית - ניהול ההליך המשפטי וכתיבת ההכרעות. חוסר התואם הזה לא ייפתר באמצעות הוספה תקנים או רפורמות מוסדיות. המפתח לפתרון הוא שינוי תפישה - מהפך דרמטי בציפיות היסוד שלנו מההליך השיפוטי.

כפי שמסביר ויינברגר, שיטת הטיעון הארוך התפתחה באופן ההולם את המגבלות של הספרים המודפסים. הכותבים נאלצו לכלול בטקסט מגוון רחב ככל האפשר של מקורות וטיעונים, מכיוון שהספר היווה הזדמנות כמעט יחידה מבחינתם לשטוח את השקפתם. עידן הטיעון הארוך הוא עידן הספר המודפס. העידן הזה עומד להגיע אל קצו. הטיעון וההנמקה הארוכים כבר אינם הייצוג המרכזי של הידע והתבונה.

את התובנה הזאת צריכה להפנים מערכת המשפט על כל רבדיה, ובכלל זה הרובד של הכתיבה השיפוטית. בעידן דיגיטלי שופטים אינם אמורים להפיק פסקי דין בשיטת הטיעון הארוך. מובן שאין להמיר את פסקי הדין הכתובים לתלפיות בציוצים של 140 תווים, אבל משהו בסיסי צריך להשתנות בניהול ההליך השיפוטי.

כדי שהמערכת המשפטית תוכל לספק צדק במינונים הולמים, כדי שתעמוד בקצב, יש לתקן את חוסר התואם. בעידן הנוכחי נראה שאין עוד צורך בפסקי דין הכתובים לפי שיטת הטיעון הארוך. יש למצוא פורמט חדש, שייצור התאמה בין המצופה מהשופטים לבין רוח הזמן.

פרופ' אלמוג מלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו