בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרלו שטרנגר | אימת נתניהו - התקווה

תגובות

את האמרה המפורסמת של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, "אין ממה לפחד, אלא מהפחד עצמו", הפך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על ראשה. את הנאום שנשא השבוע בכנסת אפשר לסכם כך: "אין ממה לפחד, אלא מהתקווה". נתניהו ממשיך לדוש בנושא החביב עליו: הבעיה איננה 1967, אלא 1948, והפלסטינים מסרבים להכיר בקיומה של ישראל. נתניהו יודע היטב, כי בלא פשרה בנושא ירושלים אין שלום, ולכן ברור שהוא הולך לארה"ב בלא יוזמה ראויה לשמה.

העמדות האמיתיות של נתניהו מקבילות ביסודן לשלושת ה"לאווים" הערביים מהצהרת חרטום הידועה לשמצה מ-1967: הוא אומר "לא" למדינה פלסטינית בת קיימא; אינו רוצה הסכם עם הפלסטינים; ואינו רוצה באמת לשאת ולתת אתם. כל השאר, מנאום בר אילן ועד נאומו האחרון, הוא העמדת פנים, שמטרתה למנוע לחץ בינלאומי ולטעון שהוא רוצה באמת הסכם שלום.

אך אמינות נתניהו בזירה הבינלאומית נמצאת בשפל מוחלט. דיפלומטים, פוליטיקאים ועיתונאים זרים שאתם אני משוחח אינם מאמינים אף לא למלה אחת שלו על הפלסטינים סרבני השלום. נתניהו תקע את שיחות השלום בוויכוחים אינסופיים על הבנייה בהתנחלויות רק כי ניסה להרוויח זמן. עובדה זו, עם השארת אביגדור ליברמן במשרד החוץ, שחקה לחלוטין את אמינותו הבינלאומית.

נתניהו ינסה לגייס את בעלי בריתו האחרונים - שדולת אייפא"ק והרפובליקאים בקונגרס - שילחצו על ברק אובמה לטרפד הכרה בפלסטין. הוא יישא את הנאום הרגיל על הסכנה הקיומית שישראל נתונה בה; ידבר על האופי של הטרור העולמי, ובעיקר יזהיר מהאיומים על עצם לגיטימיות הקיום של ישראל.

באופן פרדוקסלי, אם הדאגה הראשונה במעלה של נתניהו היא אכן הלגיטימיות של ישראל, יש ברשותו אסטרטגיה יעילה להתמודד עם הבעיה. מומחים למשפט ציינו, כי הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית בקווי 1967 תחייב את הפלסטינים לוותר על כל תביעותיהם על שטחים ישראליים בתוך קווי 1967. אם כך, הכרה בפלסטין בגבולות 1967 תפיג את מה שלטענת נתניהו הוא הפחד הגדול ביותר שלו, מה שאכן מדאיג ישראלים רבים: התערערות הלגיטימיות של קיום מדינת ישראל. לראשונה מאז החלטת האו"ם מ-1947, שהכירה בזכות היהודים למדינה כאן, יהיו לישראל גבולות מוכרים בינלאומית, והפחד הקיומי האמיתי יתפוגג.

לפיכך, הצעד ההגיוני שעל נתניהו לעשות בביקורו בארה"ב יהיה לבקש מאובמה לתמוך בהכרת האו"ם במדינה פלסטינית בגבולות 1967, לא רק בעצרת הכללית של האו"ם, אלא גם במועצת הביטחון. בכך יעוגנו בחוק הבינלאומי זכות קיומה של ישראל וגבולותיה.

ואולם נתניהו לא יעשה שום דבר בסגנון הזה. הוא יטען, כי הפיוס בין הפתח לחמאס מונע אפשרות להשיג הסכם כלשהו, ויצביע על העובדה שהחמאס אינו מכיר בזכות הקיום של ישראל.

החמאס אמנם מהווה בעיה, ואין לי שום אהדה לטקטיקות הטרור שלו או לשפה הפונדמנטליסטית, האנטישמית, הפרימיטיבית והקנאית של האמנה שלו. ואולם המחקר מראה, כי לא ניתן להשיג שלום כשמתעלמים מגורם חשוב. אם נרצה ואם לא, החמאס הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הפלסטינית.

הדרך הנכונה להתמודד עם החמאס היא להכריח אותו לשנות את עמדותיו על ידי חיזוק הקו המתון של הפתח. כבר עתה אנשי החמאס נתונים ללחצים כבדים בשל השינויים המתחוללים בעולם הערבי: בקרוב הם עשויים להישאר בלא בסיס כוח כלשהו מחוץ לשטחים הפלסטיניים, ומכאן החיפזון שלהם להתפייס עם הפתח. הכרה בינלאומית בפלסטין תיזקף לזכות הפתח, ואם ישראל תרחיב באופן משמעותי את השטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית, הפלסטינים ישתכנעו עוד יותר שהמדיניות הקיצונית של החמאס מנוגדת לאינטרסים שלהם.

הבעיה היא, שלנתניהו אין כל מניע לתמרן את החמאס להתמתן, כי חמאס קיצוני הוא למעשה טוב ביותר לנתניהו. החמאס שממתן את עמדותיו והולך בדרך של האיי-אר-אי, שנהפך מארגון טרור למפלגה לגיטימית במסגרת תהליך שלום, הוא סכנה קיומית לעתיד הפוליטי של נתניהו. בלא חמאס קיצוני יישאר נתניהו בלא טיעונים נגד מדינה פלסטינית, והוא ייאלץ להתעמת עם הימין הקיצוני במפלגתו ובקואליציה שלו בצעדים אמיתיים לעבר השלום.

יש להניח, כי נתניהו יעשה הכל כדי לטרפד את ההכרה בפלסטין; ינסה להחליש את הפתח, את מחמוד עבאס ואת סלאם פיאד, ובכך לחזק את האגף הקיצוני בחמאס. כתוצאה - הלגיטימיות של ישראל תהיה בסכנה גדולה עוד יותר.

אבל מוכרחים להודות: זה טוב לנתניהו. שום פוליטיקאי ימני לא נשאר בשלטון אם לא הצליח להפחיד את בוחריו עד מוות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו