בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראובן פדהצור | גדרות מזרדים

תגובות

הוויכוח המכוער שהתגלע בין אגף המודיעין לפיקוד הצפון, בשאלה אם הועברה התרעה על כוונת אלפי סורים לנסות לחצות את הגבול ברמת הגולן, הוא מדאיג. מדאיגה ממנו התמונה שהתגלתה עם הגעת אותם סורים אל גדר המערכת.

הנה גבול עם מדינת אויב, שאחת ממטרותיו היא לעכב את התקדמות כוח האויב בשעות הראשונות של מלחמה. מיליונים רבים הושקעו במשך השנים בביצור הגבול הזה. שדות המוקשים שהונחו מעבר למערכת הגדרות נועדו לגרום לאויב המסתער אבידות רבות. הגדרות עצמן נועדו לעכב עוד את הגייסות התוקפים, שייאלצו להפעיל אמצעים הנדסיים על מנת לפרוץ אותן ולהמשיך לעבר שטחי רמת הגולן.

מה קרה שם ביום ראשון? מאות אזרחים, חמושים בדגלים בלבד, צעדו בנחת דרך שדות המוקשים. איש מהם לא נפגע. הם הגיעו אל מערכת הגדרות ועקרו אותן כאילו היו עשויות זרדים. בתהלוכת ניצחון המשיכו אל תוך הכפר מג'דל שמס וקיימו בכיכר הפגנה רעשנית, כשהם מניפים את דגלי סוריה ופלסטין.

המשמעות המצמררת היא, שאיש בפיקוד הצפון לא ידע שגדרות הגבול ושדות המוקשים הם פיקציה. בגבול החם ביותר, זה המשמש את מערכת הביטחון ביעילות כה רבה ברצותה להפחידנו מפני מלחמה צפויה בחזית הצפונית, לא טרח איש לבדוק בשנים האחרונות את מצב "התיל הממעיד", שהוא חלק משמעותי בתוכנית ההגנה של פיקוד הצפון למקרה של מלחמה נוספת שתפרוץ בהפתעה.

לא ברור מה עבר בראשם של בכירי הפיקוד כאשר נדרשו לבחון את התסריט ולפיו אלפי אזרחים סורים יעשו את דרכם אל עבר הגדר. הם לא יעזו, יש להניח אמרו זה לזה בפיקוד. ואם בכל זאת יתקדמו, הרי שהמוקשים שלנו יעשו בהם שמות, והם ימהרו לחזור על עקבותיהם בבושת פנים. ואם כמה מהם יהיו אמיצים דיים להמשיך אל עבר הגדרות, גם לאחר שחבריהם יקפחו את חייהם בפיצוץ המוקשים, הרי שאלה יעצרו אותם, לפחות עד שנגיע לשם אנחנו ונשים קץ לפארסה הזאת.

הלוך מחשבה זה הוביל ככל הנראה להחלטה להיערך בגזרת גבעת הצעקות עם עשרה חיילי מילואים בלבד. גם אחרי שדווח לפיקוד שעשרות אוטובוסים, ובהם אלפי סורים, עושים את דרכם אל אותה גזרה, לא ממש התרגשו במפקדה, שבכיריה היו אמורים לפחות להתייחס ברצינות להשלכות של תסריט צעדת ההמונים אל עבר הגבול.

אך מעבר למחדל הזנחת מצב הגדרות והמוקשים, הצעדה הבלתי מופרעת של האזרחים הסורים אל תוך מג'דל שמס, יש בה משום פגיעה קשה נוספת בהרתעה הישראלית בגזרה הסורית. אצל מאות תושבי הכפר שחגגו עם הפולשים והגישו להם שתייה ואוכל, בשעה שחיילי הצבא הישראלי עומדים וצופים במחזה, נשבר לראשונה מאז מלחמת ששת הימים מחסום הפחד. הנה, הצבא האדיר הזה, המצויד במיטב מערכות הנשק המודרניות, אינו מסוגל להתמודד עם נערים מנופפי דגלים החוצים את הגבול באין מפריע.

"ראיתי את ההמונים מגיעים", תיאר אחד מתושבי מג'דל שמס את מה שהתרחש. "בסוף הם הגיעו אל הגדר שישראל כל כך התגאתה בה והתברר שאתה נוגע בה והיא נופלת. הם פרצו את הגדר הראשונה, ואחר כך את השנייה. הופתעתי מהקלות שבה חצו את הגדר. זו פעם ראשונה שמישהו מנסה לעשות את זה. עד היום הגדר הזאת היתה בשבילנו פחד מוות. מהיום אפשר לטייל מפה לדמשק חופשי. זה מצחיק".

יש לקוות, שהדי הצחוק הזה מהדהדים באוזני מפקדי צה"ל ומדידים שינה מעיניהם. איש אינו מבטיח להם, שגם בפעם הבאה יהיו אלה אזרחים שיבואו להפגין תחת פסל הסולטן אל-אטרש.



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו