בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | כל הארץ אילת

תגובות

ב' היה די מופתע. הוא חזר ביום שלישי בלילה לביתו וגילה בכניסה שני אנשים שרועים על הארץ באפיסת כוחות. הם סיפרו לו, שצעדו ארבעה ימים במדבר סיני, עברו את הגבול, ונכנסו לאילת. ב' נתן להם מים והזעיק את המשטרה. אבל במשטרה אמרו לו, שהם לא מטפלים במסתננים, אלא רק הצבא.

ואמנם למחרת בבוקר הגיע רכב צבאי ולקח את השניים. מתברר, שבאותו לילה הגיעו לאילת 96 מסתננים, והם הועברו למחרת למחנה "כיסופים" של שירות בתי הסוהר בנגב.

ישראל היא מדינה די מוזרה. מצד אחד, הביטחון עומד בראש מעייניה. היא מתאמנת כל הזמן לקראת המלחמה הבאה ונערכת כל העת מול האיומים שמסביב. יש לה חומות הפרדה וגדרות ביטחון סביב סביב, והבדיקות הביטחוניות בשדה התעופה בן גוריון הן הקפדניות ביותר בעולם. זו מדינה שבה ראש הממשלה הוא "מיסטר טרור". השבוע הקים גוף ביטחוני חדש: "מטה סייבר לאומי", שמטרתו סיכול טרור באמצעות האינטרנט.

אבל מצד אחר, לאותה מדינה ממש יש גבול פרוץ לחלוטין עם מצרים. משם אפשר להיכנס אליה בלא כל קושי; בלי גדר, בלי בדיקה, גם אם אתה מוסלמי אדוק מסודאן או מאריתריאה. מה היה קורה, אם אחד מתוך 96 המסתננים היה שליח של אחד מארגוני הטרור?

באילת כבר הרימו ידיים. יש בה כיום כ-6,000 מסתננים מאפריקה, שהם כ-12% מתושבי העיר. אבל האמת היא, שכל הארץ ננטשה לאנחות, כולל תל אביב, דרום העיר, לפחות.

באחרונה יצאתי לסיור באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב. התחנה שינתה את פניה לגמרי. היא נהפכה ל"סודאן הקטנה", ומאכלסים אותה מסתננים מסודאן, אריתריאה, אתיופיה, גאנה, ניגריה, צ'אד וחוף השנהב.

ברחוב נוה שאנן, שפעם היה רחוב הנעליים, ספרתי שמונה "צ'יינג'", המחליפים את השקלים שהרוויחו לדולרים, כדי לשלוח אותם למשפחותיהם באפריקה. בחצרות פנימיות הוקמו מסעדות ומועדונים, בלי רשיון כמובן. המגורים באזור הם ברמה די מזעזעת. כוכים נהפכו לדירות, ובחדר קטן מצטופפים כמה מסתננים, ופינת מטבח זעירה. אפילו הבניין הידוע ברחוב פין 1, שהיה פעם מרכז למכירת סמים, נהפך ל"אכסניה" למסתנני אפריקה. כל האזור כולו נראה כמו שכונת עוני אחת גדולה.

ביום עוד אפשר להסתובב שם בלא חשש, אך לקראת ערב כל הישראלים (המעטים, המבוגרים) שעוד נשארו באזור אינם מעזים לצאת כי יש מעשי אלימות ויש גניבות. קשיש אחד סיפר לי, איך השכנים החדשים שלו השתלטו על רוב הדירות בבית שבו הוא גר, והם דוחקים בו לעזוב. "לאן אלך?" בכה האיש.

מדי חודש נכנסים לישראל כ-1,000 מסתננים שהצבא תופס ואחר כך משחרר. בנוסף נכנסים עוד כ-500 בלי להיתפס. 18 אלף בשנה. קל להיות נחמד ולטעון, שמדובר בפליטים. אך האמת היא, שמדובר (ב-98% מהמקרים) במהגרי עבודה צעירים, הבאים לכאן כדי לשפר את מצבם הכלכלי.

הבעיה היא, שכאשר הם עובדים הם תופסים את מקומם של עובדי הצווארון הכחול הישראלים שנזרקים מעבודתם, או שכרם יורד. זו הגירה שבאה על חשבון המעמד הנמוך, חד וחלק, בעוד בני המעמד הבינוני והגבוה וגם בעלי העסקים, נהנים.

לכן הפתרון הוא מניעת עבודה מהמסתננים. יש לבנות מחנה גדול בנגב ולהחזיק אותם שם לאורך זמן. יש כמובן לספק להם אוכל ראוי ומגורים סבירים, אך אין לאפשר להם לעזוב את המחנה ולצאת לעבודה.

כאשר זה יקרה, הם כבר ידאגו לספר לחבריהם בסודאן ובאריתריאה, שלא כדאי לבוא לכאן כי אי אפשר לעבוד ולהרוויח. זו הדרך היחידה וגם ההומנית להפסיק את זרם ההסתננות לישראל. זו הדרך שנוקטות כיום גם מדינות באירופה.

כאשר זה יקרה, ב' כבר לא יראה מסתננים בפתח ביתו. כי ההסתננות תיהפך ללא כדאית. בלי יריות, בלי השפלות, רק עם כלכלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו