בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמיר אורן | 0:2 לסניגורים

תגובות

המהפכה הצליחה. בכיכר א-תחריר? כמעט. ברחוב סלאח א-דין. בשנים האחרונות הובילו ארבעה משפטנים פוליטיים זועמים, לעומתיים למערכת המשפטית, מהלך לשינוי פניה של צמרת אכיפת-החוק. הארבעה - אהוד אולמרט, חיים רמון, דניאל פרידמן ויעקב נאמן - אוהבים להציג עצמם כנרדפי החוק, קורבנות חבורה נקמנית החוששת למעמדה. המציאות המתהווה מלמדת שהנרדפים הולכים ומנצחים. המדינה אמנם מפסידה, אבל מה זה חשוב.

השיטה: הפרטה הפוכה. לא העברת נכסים ממלכתיים לידיים פרטיות, אלא הכנסת גישה פרטית פנימה, למעוזי בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, בניצוחו של שר המשפטים.

לראשונה בתולדות ישראל, גם שר המשפטים (נאמן), גם היועץ (יהודה וינשטיין) וגם שניים משופטי העליון (חנן מלצר ויורם דנציגר, שהתמנו בתקופת אולמרט-פרידמן) הגיעו לתפקידיהם מעריכת דין בשוק הפרטי, בהלך רוח סניגורי.

החלטת השופט דנציגר להשאיר את משה קצב מחוץ לכלא, עד תום שמיעת ערעורו על הרשעתו באונס ובעבירות אחרות; הצעת החוק שרוקח נאמן למנוע חקירות של ראשי ממשלה בתקופת כהונתם; ותפקודו המאכזב של וינשטיין בפרשת חקירת ההדלפות בלשכת בנימין נתניהו, יצרו ברית להגנת ראשי ממשלה, כי הלקוח תמיד צודק וראש ממשלה לעולם אינו אשם.

בלי לנקוב בשמו, העניק דנציגר לאולמרט מקדמת יחס מועדף. מובטח שפרקליטי אולמרט יאמרו, בבוא יומו, שתקדים קצב צריך לחול גם עליו. שופטי אולמרט בבית המשפט המחוזי בסלאח א-דין, מול הפרקליטות, יידעו לכל אורך ההליכים, שגם אם ירשיעו את הנאשם ויגזרו עליו כלא, צפויות אחר כך שנים רבות של ערעורים. בסוף כל הסופים, כמובן, בתום עינוי דין ממושך (מי המענה ומי המעונה, זה כבר עניין אחר) תקום יש מאין תנועה עממית להענקת חנינה לאולמרט, כמו גם לקצב.

וכמו שדנציגר רצה קצב ויצא אולמרט, יוזמת נאמן, בסיועה האדיב של ח"כ רונית תירוש, היא מתנה לא רק לראשי ממשלה רדופי-עברם, שיוכלו לנשום לרווחה וללעוג למשטרה ולפרקליטות, אלא גם לפשוטי עם החשודים בשותפות לעבירותיהם של ראשי הממשלה. רק לעתים נדירות יהיה ראש הממשלה חשוד יחיד בתיק - למשל, אם שלח ידו בסתר בקופה ציבורית, או התערטל וביצע בעצמו מעשה מגונה בפומבי. עד כה, בכל העניינים שחוללו חקירות של ראשי ממשלה, היו להם שותפים, כמסייעים או כמשחדים. עיכוב חקירת חשוד אחד, ראש הממשלה, יגרום למעשה לשיבוש התיק כולו.

מגלגולי תיק "האי היווני" ב-2004 עלה, שביטול ההליכים נגד אריאל שרון זיכה את דוד אפל בפרס זהה. חוק נאמן יהיה, לפיכך, תמריץ לעבריינים, להשכיל לבצע את עבירותיהם לא עם רוזנשטיין או עם אברג'יל, אלא עם האולמרט הבא.

אותו כלל, מזווית הפוכה, חל על חקירת ההדלפות. זאת תמיד חקירה בעייתית, שבמאזן השיקולים - של המדינה ולא רק של העיתונות - מוטב להימנע ממנה; ומשהזמין אותה נתניהו, מבוהל כדרכו, היה על וינשטיין להתנותה, באומץ ובעצמאות, בשוויון בין הנכללים ברשימת התפוצה של הסוד, כולל נתניהו, בלי איפה ואיפה בין נבחרים לפקידים. חקירות הנגועות באפליה בין נחקרים-בכוח לא רק אינן הוגנות מטבען: הן מועדות לכישלון.

לאחר חידוש החקירה בידי סגן ראש השב"כ, י', באישור ראש השב"כ אז יובל דיסקין ובאופן שפגע - אולי עד כדי עוול - במקורבו של נתניהו, עוזי ארד, נמנע מינויו של י' כמומלצו של דיסקין ליורשו. זה היה שיא הקור הגובר בהתנכרות נתניהו לדיסקין, בבחינת, אם פגעת במקורבי - אפגע במקורבך. התמנה יורם כהן, שבדרך מקרה גם בא מרקע החביב על נאמן. איש-סודם של בני הזוג נתניהו. אלה רק ראיות נסיבתיות: סניגור ממולח היה מפצפץ את התיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו