בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוף של ביבי | נחמיה שטרסלר

תגובות

הכי מצחיק זה לקרוא את הפרשנים הפוליטיים מנסים לרדת לעומק הדקויות בנאומים של בנימין נתניהו; האם אמר "גושי התיישבות" והתכוון לפינוי כל היתר? האם כשדיבר על "נוכחות צבאית" בבקעה התכוון לצה"ל, או לכוח בינלאומי?

כל כך הרבה תהיות ופרשנויות על לא כלום. כי האמת היא פשוטה וארצית: נתניהו אינו מוכן לשום הסכם, לשום ויתור, לשום נסיגה. מבחינתו, הכל זה ארץ ישראל. הן מבחינה היסטורית והן עקב נימוקים ביטחוניים. כל השאר זה סתם מלים. סתם נאומים המיועדים להוריד קצת לחץ מכיוון ברק אובמה. סתם בלוף ואחיזת עיניים.

נתניהו אינו מוכן לחזור לגבולות 67' ("עם תיקונים קלים"), כי לדעתו הם אינם בני הגנה. הוא אינו מוכן לסגת מנהר הירדן וגם רוצה שהפלסטינים יכריזו מראש על ויתור על זכות השיבה, ועל הכרה בישראל כבמדינה יהודית. לכן אין מה לדבר על חידוש המשא ומתן. אין לכך סיכוי. גם אובמה יודע זאת.

הוויכוח המלאכותי על "גבולות 67'" הדגים זאת היטב. הנשיא האמריקאי אמר בנאומו הראשון, שההסכם עם הפלסטינים יהיה כרוך בהקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67' תוך כדי חילופי שטחים. נתניהו עיוות בכוונה תחילה את דבריו ויצא בשצף קצף נגד הרעיון של חזרה לגבולות 67'. אז הסביר אובמה, בנאום השני, שאין חזרה לאותם גבולות, כי יהיו חילופי שטחים שיתחשבו במציאות הדמוגרפית, כלומר בגושי ההתיישבות.

אבל נתניהו מתכוון למשהו אחר לגמרי. הוא אינו מתכוון לאריאל או למעלה אדומים. זה מובן מאליו. הוא מתכוון לכך שלא נחזור ל"מותניים הצרים" של המדינה מול נתניה, ולא חשוב אם המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת מנשק.

זה בדיוק אותו נתניהו מ-96', הקדנציה הקודמת שלו, שמיד לאחר שהתיישב על כיסאו ניגש במרץ לחיסול הסכם אוסלו. הוא פתח את מנהרות הכותל, הבעיר את ירושלים והשטחים, מה שהביא למרחץ דמים בגדה, הרחיב התנחלויות והרס כל אפשרות להסדר.

היו כמה תמימים שהאמינו, שנאום "בר-אילן", שבו דיבר על שתי מדינות לשני עמים, הוא שינוי אסטרטגי. אלא שמטרת הנאום היתה אחת: הורדת הלחץ של אובמה. ומה הבעיה לומר "שתי מדינות"? חשוב לאיזו מדינה מתכוונים.

נתניהו מתכוון למדינונת זעירה, שתהיה מורכבת משלושה קרעים, בלי רצף טריטוריאלי הגיוני, ושתי אצבעות ארוכות תקועות לה בעיניה: אריאל ומעלה אדומים. היא תהיה מרוחקת מגבולות 67' במערב, בלי בקעת הירדן במזרח, ובלי שום אחיזה בירושלים. וזה "נון סטרטר" ברור.

אבל נתניהו לא מודאג. הוא מאמין שהזמן משחק לטובתנו. הוא מתבונן סביבו ומחכה שמשהו יתפוצץ במזרח התיכון. אולי משבר גדול במצרים, אולי בסוריה, אולי אירוע באיראן, אולי סעודיה תקרוס. כך ייאלץ אובמה לרדת מאתנו, כי הוא יהיה עסוק בבעיות בוערות יותר. כך נרוויח עוד שנה, ואפילו שנתיים, ואם בינתיים תפרוץ עוד אינתיפאדה או מלחמה, נעמוד גם בזה, כמו שעמדנו עד כה. העיקר שלא ניסוג ולא נסכן את הקיום.

לאחר הרצח המחריד באיתמר אמר נתניהו "הם רוצחים ואנחנו בונים", וכך תימצת את כל השקפת עולמו. זה הזכיר לי אירוע מלפני שנים רבות - ישיבה של סיעת המערך בכנסת בשיא האופוריה, שנת 73', בהשתתפות ראש הממשלה גולדה מאיר. חבר הכנסת עדי אמוראי היה אז ח"כ צעיר. הוא יצא לרגע מהישיבה, וכשחזר תפס אותו הסדרן בכניסה ואמר: האלוף גזית מצלצל והוא רוצה לדבר עם גולדה. אמוראי נטל את הטלפון ואמר לגזית: גולדה עומדת לדבר בסיעה ואי אפשר להפריע לה, אלא אם זה דחוף. גזית שאל אם אפשר למסור לה מסר: "היועצים הסובייטים בתעלה עוזבים". אמוראי ניגש לשורה הראשונה, שם ישבה גולדה, ולחש על אוזנה את המסר שהעביר גזית. גולדה הסתובבה ואמרה לו במבט מנצח: "הם עוזבים ואנחנו נשארים".

השאר ידוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו