בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל הראל | בין הקונגרס לכנסת

תגובות

רק בישראל, רק בקהילה חסרת כבוד עצמי, ייתכנו תגובות כאלה: צירי שני בתי הקונגרס האמריקאי מריעים לראש ממשלת מדינת היהודים, הם קמים פעם אחר פעם כדי להדגיש את הסכמתם לדבריו, ולב רוב הפרשנים הישראלים נחמץ בקרבם. בנימין נתניהו העז להציג את תוכניתו, ולא, כפי ששנים הם מנסים להכתיב, את תוכניתם. ולכן "אין תוכנית ישראלית".

לשיא הזעם הם הגיעו כשנתניהו הכריז, לקול התשואות הממושכות ביותר שנרשמו במהלך הנאום, שלעם היהודי יש זכות אבות בארץ אבותיו ואין הוא כובש ביהודה ובשומרון (ואף העז להזכיר חבלי ארץ אלה בשמם המפורש). ואם הקונגרס מאמץ באופן כה גורף את הזכות היהודית, אנה באים כל אותם ישראלים אשר שנים מסבירים לעולם שזה שטח כבוש?

דומה שחלק מאותם חברי קונגרס הצטערו, הרבה יותר מיהודים בישראל, כשנתניהו הכריז כי למרות קשרינו ההיסטוריים והדתיים למקומות שבהם היהודים נהיו לעם, ישראל מוכנה לוותר, למען הסדר קבע, על רוב חלקי מולדתה ההיסטורית.

זה היה, בלא ספק, אחד הימים הקטנים, בכל המובנים, של פוליטיקאים ופרשנים בישראל. הקטינו לעשות שאול מופז ("הליכוד הוא הבית"), מקבץ נדבות פוליטי, שהאשים את נתניהו בדיכוי כל תקווה לשלום. ועמרם מצנע: נתניהו מסכן את מדינת ישראל.

למגינת לבי הגמורה, נתניהו כן שירטט מתווה ברור, גם אם כללי בשלב זה, של ויתורים. עיקרו: ראש הליכוד מוותר על לב ארץ האבות. ותקום בה מדינה פלסטינית. ויישובים רבים לא יהיו בתחום ישראל. ולאורך הירדן יהיו סידורי ביטחון ולא ריבונות ישראלית.

עוונו: הוא סיפק מראש, ובלי משא ומתן, את כל מאוויי הערבים. לכן "איננו מדינאי". מתנגדיו, שהתפללו שברק אובמה יוריד אותו על ברכיו, מלאי תסכול על שהצליח לכבוש את לב הקונגרס ולמתן את לחץ הבית הלבן. מה פלא שהפלסטינים המתינו לתגובות האכזבה הללו בישראל כדי לדקלמן במלואן?

מטרת העיטים שעטו על נתניהו היתה לגמד את ההישג הדיפלומטי החשוב שהשיג. הם אינם יכולים לסלוח לו על שהוכיח, כי גם בעמידה על עקרונות בסיסיים ניתן לגייס את תמיכת אמריקה, ולשם כך אין צורך בכניעה מוחלטת. הם לא יסלחו לו על שלא הציג בקונגרס את יוזמת ז'נווה, את התפישה הפוליטית של פרשני ערוץ 2, או את ההזדהות של השדרים המובילים בגלי צה"ל עם הפלסטינים.

שפר גורלה של ישראל, ובעולם קיים בית נבחרים אחד שאין בו אלמנטים החותרים תחת קיומה, שאין בו כאלה המשתתפים בכינוסים של החיזבאללה והחמאס ומביעים תמיכה גלויה בטרור ובאויבי ישראל. עוד התמזל מזלה, שנותרו כמה ארגוני תקשורת משפיעים אשר תומכים בישראל. "פוקס ניוז", למשל. אפילו סי-אן-אן לא היסס להרעיף שבחים על נתניהו. ו"וושינגטון פוסט" תקף את אובמה על יחסו לישראל. רק מהם לא שמענו שוב ושוב, ש"הקונגרס אינו קובע את מדיניות החוץ".

לו היתה לנו אופוזיציה אחראית, היו כל חלקי העם, בוודאי אלה שאינם רוצים בקפיטולציה מוחלטת, צריכים להתברך בהצלחת ראש הממשלה בוושינגטון. לא כך הדבר, למרבה הצער, כשמדובר באופוזיציה בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו