בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנשיל פפר | כולם רוצים סייבר

תגובות

אין מחסור בישראל בגופים העוסקים בתחום לוחמת הסייבר. בשב"כ פועלת כבר שנים וביעילות רבה הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, יחידה באגף האבטחה המנחה את הארגונים והחברות המחזיקות בתשתיות אסטרטגיות קריטיות, כיצד להגן על מערכות המחשב שלהם מפני מתקפה. בצה"ל מתחרים שני אגפים (ואלופיהם), התקשוב והמודיעין, על הבכורה בתחום. אמורה להתקיים ביניהם החלוקה הלא ברורה בין הגנה על רשתות המחשב של הצבא מפני חדירה חיצונית, לבין התקפה ואיסוף מודיעין באמצעות לוחמי סיירת סייבר כחולים-לבנים-ירוקים. על יכולות ההתקפה מוטל כמובן מעטה כבד של חשאיות. גם המוסד שותף ללוחמת הסייבר.

למשטרה יש מפלג לחקירת עבירות מחשב. משרד האוצר שותף לעניין במסגרת אחריותו למערכת המחשוב הממשלתית, רשות החירום הלאומית (במשרד המיותר בראשות השר מתן וילנאי) מתכוננת לאסון אינטרנט, ומעל לכולם ועדה מיוחדת במועצה לביטחון לאומי, האמורה להתוות מדיניות ובעיקר לקבוע אילו גופים יזכו להגנה מפני מתקפות סייבר (או יכפו אותה עליהם).

בנוסף קיים המגזר הפרטי, הכולל חברות היי-טק מהמובילות בעולם בהמצאת פתרונות להגנה על מחשבים ורשתות.

כמה אירוני הוא, שדווקא בנימין נתניהו, שהגה והקים את המועצה לביטחון לאומי בקדנציה הקודמת שלו, מחליש עתה את כוחה ומייסד ארגון נוסף, מטה הסייבר הלאומי. לא ברור, מה יתרום המטה החדש לתערובת הארגונית הקיימת, מלבד עוד מאבקי יוקרה ומריבות על תחומי אחריות, אבל נתניהו רוצה להיות כמו ראשי מדינות אחרים במערב, שכבר הקימו לעצמם מטות סייבר והשקיעו מיליארדים. נתניהו אפילו נתלה בדייוויד קמרון, ראש הממשלה והיחצ"ן הבריטי, שנקט מהלך דומה לפני כמה חודשים.

אבל ישראל היתה עוד לפני הקמת מטה הסייבר הלאומי במצב טוב בהרבה מבריטניה, שבשנים האחרונות חוותה פריצות ודליפות מביכות במאגרי המידע הלאומיים שלה. נראה, שאין כמו מהלך ראוותני תחת שם ראוותני להעלות את הרייטינג של ראש הממשלה.

אין צורך בגוף חדש; יש צורך דחוף בתיקוני חקיקה מהירים ונחושים, שיחייבו חברות פרטיות שזכו לנתח משמעותי של תשתיות לאומיות-אסטרטגיות והן שולטות במידע ובשירותים החיוניים לחיי הציבור כולו - כמו חברות הסלולר והאינטרנט והבנקים הפרטיים - לעמוד בסטנדרטים מחמירים של אבטחת מידע.

יש צורך גם בהזרמת משאבים ניכרים למשטרת ישראל. זאת כדי שלצד ההגנה על מערכת הביטחון והממשלה ממפגעים אלקטרוניים, יזכו גם האזרחים להגנה נאותה מחדירה לפרטיותם, מגניבת זהות ושוד נתוני אשראי בידי ארגוני פשע. יש גם להכין תוכנית לאומית למצב חירום שנגרם מקריסת רשתות מחשב חיוניות.

התקלה הגדולה ברשת "סלקום" לפני חצי שנה, שניתקה מיליוני ישראלים במשך יום מצינור החמצן הסלולרי והסבר טרם ניתן לה, היתה רק דוגמה קטנה למצב כזה. גם לא ידוע עדיין מה גרם לזיהום הדלק בנמל התעופה בן גוריון ולפגיעה באספקת המים בקרית מוצקין. כל אלה היו יכולים להיגרם מפגיעה מכוונת ברשת המחשבים, ואף גרוע מכך.

זה קרה לאסטוניה, אוקראינה, גיאורגיה ואיראן. למרות מערכי ההגנה הטובים בעולם, אין ערובה שהסייבר לא יצליח לחדור גם לישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו