בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלכסנדר יעקובסון | חרדים רוקדים

תגובות

אחרי חצות, ליל יום העצמאות, מרכז ירושלים, במה ליד המשביר, במה בכיכר ציון, המוני חוגגים מכל הסוגים. והסוג המעניין ביותר - חרדים. האם החגיגה הזאת גם שלהם? מתברר שכן. הרבה חרדים, מגוונים שונים. רובם צעירים, אבל יש גם משפחות, חלקם אולי חרדים-לייט, אבל חלקם חרדים במדים מלאים, חרדים חבל על הזמן, חוגגים בלי בושה את יום העצמאות הישראלי.

הנה שניים, הנראים כאילו יצאו זה עתה ממאה שערים. אולי הם באמת יצאו משם. עומדים ממש מתחת לבמה בכיכר ציון, מסתכלים על ההמון החוגג, מחייכים ונהנים. על הבמה נשמע "קול באשה". מה אמרתם על הקול הזה? לא חשוב. בחורות ירושלמיות בלבוש לא-אורתודוקסי בעליל רוקדות ריקודים שגם הם אינם אורתודוקסיים, ואפילו לא קונסרבטיביים. אין דבר - החרדים עומדים בכך בגבורה. צעירי הכיפות הסרוגות רוקדים בדבקות; הצעירות רוקדות בנפרד, לידם. הצעירים החרדים בעיקר מסתכלים ונהנים, פה ושם מרקדים במקום, שרים כאשר שיר דתי נשמע מהבמה.

בחדשות שוב דיווחו על חרדי שהצית דגל. אבל הנה הדגל והחרדים, ואיה האש? אומרים שהחברה הישראלית מתפוררת מרוב שסעים. היא לא נראית כך מכאן. אומרים באירופה שהרב-תרבותיות נכשלה. אולי היא נכשלה שם. אבל ההמון הזה, עם הגיוון העצום שבו, מייצג סוג מסוים של רב-תרבותיות שלא נכשלה. מזרח ומערב, צפון ודרום, המסורת והמודרנה נפגשו כאן בחסות הדגל הכחול-לבן, והם נהנים מכל רגע.

בוודאי, לא כל המפגשים בין המסורת והמודרנה בארץ הם כאלה. חלקם קשים ומכוערים. יש חרדים ויש חרדים. אין לי שום אשליות - עוד נאכל הרבה קש מהחרדים. החרדים עצמם עוד יאכלו הרבה קש בגלל האסון שקרה כאן בעשורים האחרונים: הכנסת המוני החרדים למלכודת של פטור משירות המלווה באיסור לעבוד ובמניעת השכלה שתאפשר תעסוקה ופרנסה. את המלכודת הזאת יצרנו ביחד, החרדים והחברה כולה; עכשיו צריך למצוא דרך, ביחד, לצאת ממנה. ברור שההנהגה החרדית היא שיזמה את בניית המלכודת הזאת. ברור גם שהחרדים, כציבור, תמכו בהנהגתם - הרי הם חרדים. אין סיבה לא להזכיר זאת להם מדי פעם; ואפשר לסמוך על החרדים שיזכירו מצדם לחברה החילונית את כל פגמיה וחטאיה, לשיטתם. כך שמשעמם לא יהיה. למי שאוהב לריב ולשנוא, יהיו לא מעט הזדמנויות. אבל לא זה העיקר. העיקר הוא איך יוצאים מהמלכודת. משימה זו היא אינטרס משותף של שני הצדדים; עתיד החברה הישראלית תלוי, במידה רבה, בהצלחתה.

בשנים האחרונות יש סימנים ברורים למגמה חיובית - בתעסוקה, ברכישת השכלה, בשירות אזרחי וגם בשירות צבאי. הדרך עוד ארוכה. צריך לעודד את המגמות הללו בכל הדרכים. לפעמים יש צורך גם בלחץ. אין צורך בשנאה. יש רצון גדול בקרב חרדים רבים להשתלב בחברה הישראלית. החרדים הישראלים שראיתי חוגגים את יום העצמאות הישראלי במרכז ירושלים הם אחת העדויות לכך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו