בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדעון ביגר | קווים לחילופי השטחים

תגובות

במסגרת הסכם שלום האמור להיחתם בין ישראל לרשות הפלסטינית יהיה צורך להעביר שטחים ממדינת ישראל לריבונות הרשות הפלסטינית, וזאת בתמורה לשטחים שישראל מבקשת לצרף לשטחה. העיקרון שנקבע בנאומו של נשיא ארה"ב ברק אובמה היה בפירוש החלפת שטחים ביחס של 1:1. כפי שנראה ברגע זה, אין תמימות דעים בין קובעי המדיניות לגבי אופי השטחים שישראל מבקשת לעצמה, המכונים "גושי ההתיישבות", וכל אחד משרטט את הקו לפי ראייתו. יש לזכור כי אף שלכאורה קיימת תמימות דעים בציבור כי ירושלים אינה במחלוקת, הרי נראה כי גם אם ישראל תרצה להחזיק בשכונות שמעבר לקו הירוק של 1967 - רמת אשכול, גילה, רמות, הגבעה הצרפתית, נוה יעקב, פסגת זאב, הר חומה ואף הרובע היהודי בעיר העתיקה, היא תצטרך לשלם במטרים רבועים משטח ישראל שלפני 1967.

בלי לדון בשאלה מה תרצה ישראל לצרף אליה, ראוי לבחון קודם כל מה ישראל יכולה לתת בתמורה לשטחים שהיא מבקשת לצרף אליה. קיימות שתי גישות. האחת קוראת להציע שטחים המאוכלסים בחלקם בערבים אזרחי מדינת ישראל - תוכנית "אום אל-פחם תחילה" - ויש הגורסים כי יש להעביר רק שטחים ללא אוכלוסייה.

שטח הגדה המערבית-יהודה ושומרון, כולל שטח ירושלים המזרחית שסופח לישראל במהלך חד-צדדי, הוא כ-6,000 קמ"ר. מכאן שכל אחוז משטח הגדה המערבית פירושו 60 קמ"ר, או 60 אלף דונם. כדי לאתר שטחים בלתי מיושבים לאורך קווי 1967 ראוי לבחור שטחים שאותם יוכלו הפלסטינים להציג בתור הישג והישראלים בתור פגיעה מזערית. יש להקפיד שלא לפגוע בשטח הבנוי של יישוב יהודי או ערבי, כדי לשמור על בסיס הקונסנסוס הלאומי, אך ניתן להעביר שטחים חקלאיים או שטחים בלתי מעובדים הנמצאים בתחומי יישובים הסמוכים לקווי 1967. עוד ראוי להקפיד שלא להעביר שטחים בעלי חשיבות אסטרטגית, ביטחונית, דתית או היסטורית רבה, שטחים שיש בהם תשתיות אזרחיות מרכזיות כגון המוביל הארצי, קו מתח ארצי, תוואי כביש מספר 6 ועוד, וכן משאבים חשובים לישראל. מצד שני, ראוי לבחון שטחים שיש בהם פוטנציאל לאפשר הרחבת ישובים פלסטיניים ובניית גושי התיישבות חדשים לפלסטינים.

לאור זאת נראה כי יהיה אפשר להעביר את השטחים הבאים למדינה הפלסטינית במסגרת חילופי שטחים הדדית: באזור הסמוך לרצועת עזה, 25,800 דונם במקטעים לאורך הקו הנוכחי, עד למרחק של כמה מאות מטרים מזרחה. באזור יהודה ושומרון ניתן לאתר שני גושים גדולים ומספר שטחים קטנים. שני הגושים הגדולים הם באזור ראש העין-בודרוס - 40,300 דונם ובדרום מזרח הר חברון - 56,250 דונם. השטחים הקטנים בהיקפם הם: גזרת נחל בזק-טירת צבי - 7,150 דונם; אזור ג'למה-רם און-זבובה - 3,240 דונם; מזרחית לאום אל-פחם - 1,875 דונם; מזרחית למצר-ביר סיכה - 1,870 דונם; מזרחית לאיבטין-בחן - 825 דונם; מזרחית לטייבה - 4,650 דונם; אזור נחושה-עדולם - 2,650 דונם; אזור שומריה - 3,225 דונם אזור יער יתיר - 12,150 דונם.

בסך הכל, בסמוך לאזור יהודה ושומרון ישנם כ-134 אלף דונם שיהיה אפשר להעביר לפי קווים אלה למדינה הפלסטינית. בצירוף השטח הסמוך לרצועת עזה, הרי שסך השטחים הניתנים להעברה הוא כ-160 קמ"ר, או שטח השווה לכ-2.5% משטח הגדה המערבית.

שטח השכונות הישראליות בירושלים הנמצאות מעבר לקווי 1967 הוא כ-40 קמ"ר. מכאן ששטח "גושי ההתיישבות", לא יוכל לכלול יותר מאשר 120 קמ"ר. בשטח זה אפשר לכלול את גוש עציון, ללא העיר אפרת, את ביתר עילית, מעלה אדומים, גבעת זאב, הר אדר, מודיעין עילית, אלפי מנשה, אלקנה ובית אריה, אך לא יותר מכך. כל דרישה של שטח אחר תביא בהכרח לוויתור על אחד משטחים אלה. מנהיגי המדינה יידרשו לפי כן להחליט מה הם גושי ההתיישבות שחיוני לצרפם לשטחה של ישראל.

פרופ' ביגר מלמד בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו