בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | החברים של אדיר

"רמזור", ערוץ 2, 21:45

תגובות

אתמול בפרק פתיחת העונה השלישית של "רמזור", בסצינת פלאשבק לחצר בית הספר, תפס אמיר הצעיר (אדיר מילר) את המפשעה של תלמיד אחר, לחץ חזק ופקד עליו לשרוק. הילד האומלל שרק. סצינה דומה ראיתי בפרק פתיחת העונה השלישית של סדרה אחרת, "החברים של נאור", רק לפני שבועות ספורים. גם שם היו בריון, מפשעה ושריקה. ההבדל הוא שאצל נאור ציון הבריון היה ילד קטן והקורבן היה טייס בצה"ל. זה היה מצחיק. רואים שם אדם מבוגר שעבר במסגרת הכשרתו הצבאית סדרת שבי, אבל כשהאשכים שלו פוגשים אגרוף של בריון בן 11, הוא שורק כמו רועה צאן. גאג פשוט, לא מתוחכם במיוחד אבל מפתיע ואפקטיבי. צחקתי בקול רם. זו בדיוק סוג הסיטואציה שקיוויתי למצוא ב"רמזור" והתאכזבתי, גם בשתי העונות הראשונות וגם אמש עם השקת השלישית.

מה שכיף ב"החברים של נאור" זה שאף פעם אי אפשר לדעת לאן העלילה הולכת ומאיפה תתקוף אותך הבדיחה הבאה. "רמזור" היא ההפך המוחלט, היא כמו המבוכים במדורי הילדים בעיתון, כשבצד אחד מציץ עכבר מורעב ובקצה השני מונח חריץ גבינה. כל אדם בוגר יכול במבט אחד להבין את המסלול הלא פתלתל שהעכבר עומד לעבור. בעיתון זה אמור לקחת קצת פחות מעשרים שניות, בטלוויזיה זה מעל חצי שעה. בלי אלמנט ההפתעה, קומדיה לא יכולה להתקיים. אם הפאנץ' ליין שוכב באופק ומחכה שתגיע אליו, הוא בצרות. בשביל להיות אפקטיבי הוא צריך לארוב לך מעבר לפינה עם פטיש של עשרה קילו, פחות מזה ואין לו סיכוי. הרגע היחיד שבו הפרק אתמול תפס טוויסט כביכול מעניין היה כשהבעל המוכה איצקו (ליאור כלפון) הגיע למפגש של האגודה לזכויות הגבר, וגם את קו העלילה הזה כבר ראינו לפני חמש עשרה שנה ב"נשואים פלוס". קל ללעוג לגל העיבודים הישראליים לסדרות ישנות (ל"בנות הזהב" המבישה שנחנכה אמש בערוץ 10, אגיע בהזדמנות אחרת), אבל מה הטעם ומה הפלא שמחדשים פורמטים עבשים כשסדרת מקור ישראלית עכשווית מסרבת לחדש ולהתחדש. ואגב, נחשו מה קרה למדריך באגודה לזכויות הגבר. כן, הוא קיבל טלפון מאשתו באמצע הפגישה. מפתיע.

דבר נוסף שלא מפתיע הוא המידה שבה התחבבה "רמזור" על הקהל הישראלי הרחב. לא מפתיע ולא מחמיא לקהל הישראלי הרחב. רוב הצופים חוזרים הביתה עייפים מהעבודה, הם רוצים לראות משהו מוכר וצפוי שלא יקפיץ את הלב שלהם יותר מדי פן יחטפו שבץ. הם יודעים מה הם הולכים לקבל. את אמיר הנעבעך, איצקו המושפל, לילך המשפילה וחפר גיסנו. מלבד ליאת הרלב בתפקיד טלי שמשחקת נהדר, שום דבר שם לא מפתיע, לא לטובה ולא לרעה. אז מה הטעם?



''רמזור''. מוכר וצפוי, אז מה הטעם?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו