בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | איזה שעון בן חיל

תגובות

לאחר עיכובים רבים הגישה השבוע ועדת קהת את מסקנותיה בנושא שעון הקיץ, וביום שני הבא יודיע שר הפנים, אלי ישי, על החלטתו.

לפני כמה שבועות התקשר אלי יו"ר הוועדה, דב קהת, וביקש שאציג את עמדתי לפני חברי הוועדה. הופעתי לפניהם, אך מהשאלות שהופנו אלי הבנתי, שהוועדה אינה מתכוונת לבצע שינוי משמעותי. היא אינה עומדת להציע פתרון חד וחלק של אימוץ שעון קיץ, כמקובל בכל מדינות אירופה. היא אינה מתכוונת להפוך את ישראל למדינה נורמלית. היא הולכת בכיוון ההפוך, המסובך, המפותל, בדיוק כמו זה שוועדות ממשלתיות אוהבות. כי איך נוצר גמל דו-דבשתי? על ידי ועדה ממשלתית שקמה כדי לתכנן סוס.

ההופעה לפני הוועדה היתה די מדכאת, כי חבריה לא רצו לשמוע על המחקרים הרבים המוכיחים ששעון הקיץ חוסך באנרגיה, תורם לבריאות הציבור ומקטין את מספר תאונות הדרכים. הם אמרו שאין דעה אחת בנושא כי יש גם מחקרים שקובעים אחרת. ברור שתמיד יש "מחקרים אחרים". תמיד יש "איפכא מסתברא", של מי שרוצה למנוע את הארכת שעון הקיץ מטעמים דתיים, אך מסווה את המטרה בכל מיני "מחקרים".

לכן, כאשר הבנתי שנימוקים מחקריים לא יעזרו, השתמשתי בהיגיון פשוט. אם תושבי מדינות האיחוד האירופי וגם ארצות הברית וקנדה, אוסטרליה וניו זילנד מאמצים שעון קיץ ארוך ומשמעותי, אולי גם הם מבינים משהו אף על פי שהם רק גויים?

סיפרתי לוועדה, ששעון הקיץ הופעל כבר בעת העתיקה כדי לאפשר לחקלאים לעבד את האדמה בשעות האור. אחר כך, לאורך ההיסטוריה, נקבע שעון קיץ בערים שונות באופן גמיש, במטרה לחסוך בתאורה. אבל רק כאשר הורגש מחסור בפחם, במלחמת העולם הראשונה, החליטו הצדדים הלוחמים לאמץ שעון קיץ כדי לחסוך באנרגיה, והוא מונהג באירופה מאז ועד היום.

גם אין צורך במחקרים כדי להבין, ששעון קיץ משפר את איכות החיים. מוטב להיות ער כאשר יש אור בחוץ, והשינה טובה יותר כאשר בחוץ חשוך. כמו כן, כל אדם מעדיף בקיץ עוד שעת אור אחת בערב כאשר הוא חוזר מהעבודה. כך יוכל לבלות יותר זמן איכות עם המשפחה.

אבל חברי הוועדה לא התרשמו כל כך מטיעוני. יש בהם אנשים דתיים, היודעים היטב לשם מה מינה אותם השר לוועדה. הם יודעים, שישי רואה את עצמו כמגן "הקשישים, הנשים ההרות והילדים", שלדבריו קשה להם לצום ביום הכיפורים. לכן הוא רוצה שתקופת שעון הקיץ תסתיים לפני יום הכיפורים, אף על פי שזה אינו מקצר את הצום. התוצאה היא שעון קיץ קצר בחודש-חודשיים ממה שמקובל ביתר מדינות המערב.

לפיכך החליטה הוועדה על מנגנון מסובך, הבוחן את שעון הקיץ ב-20 השנים הבאות ומרחיב את תחולתו בשנים מסוימות, אך לא מרחיב אותו בשנים אחרות - כך שבחלק מהמקרים יחול יום הכיפורים בתוך תחום שעון הקיץ, ובחלק - בתחום שעון החורף. כלומר, בכל שנה יהיה שעון קיץ שונה, שזה בלבול וסיבוך ביורוקרטי, האהובים כל כך על ועדות ממשלתיות.

באותה פגישה בוועדה העלו חבריה עוד טיעון הזוי, ולפיו, הארכת שעון הקיץ לא תאפשר ליהודים דתיים להתפלל שחרית, לאכול ארוחת בוקר ולהגיע בזמן לעבודה. שאלתי אותם, איך זה שיהודי ברוקלין, פאריס ורומא מצליחים להתפלל שחרית וגם לעבוד? לכך לא מצאו תשובה.

בינתיים הלחץ הציבורי גדל, ויש עצומות באינטרנט הקוראות לישי להנהיג שעון קיץ נורמלי. הרי ישי אינו מוכרח לקבל את המלצות הוועדה. הוא יכול לטרוף את הקלפים ולהחליט החלטה אמיצה: ישראל תאמץ את שעון הקיץ של האיחוד האירופי, כך שהוא יחול בין יום ראשון האחרון של מארס ועד יום ראשון האחרון של אוקטובר.

כך לא נהיה דומים לאיראן, הקובעת את שעון הקיץ שלה לפי צום הרמדאן. כך נהיה לחלק מהעולם המערבי. מדינה נורמלית. אבל מי רוצה אצלנו להיות נורמלי?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו