בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | אחותך הצולעת

"נבחרת ישראל", ערוץ 10, 21:00

תגובות

אני לא רוצה לטלטל את עולמם של יוצרי "נבחרת ישראל", אבל יש בארץ תוכנית בידור גדולה ומצליחה בשם "ארץ נהדרת". התוכנית הזאת די תפסה, כל הסימנים מעידים שהציבור מחבב אותה. אפשר להתווכח אם היא מצחיקה או לא אבל אי אפשר לעצום עיניים ולדמיין שהיא איננה. "נבחרת ישראל" היתה נחשבת תוכנית סבירה בעולם שבו לא היתה קיימת "ארץ נהדרת" ותושבי ישראל היו כולם כרותי אונה במוח. אבל שני התנאים האלה לא מתקיימים ולא מופרך להניח שבערוץ 10 ידעו את זה. ידעו ונתנו אור ירוק.

אין טעם להעניק ל"נבחרת ישראל" 100 ימים של חסד. שבוע, חודש או שלוש עונות של הפורמט הנוכחי לא ישנו דבר. גם אם צוות השחקנים יתגבש, הכתיבה תלוטש ועורכי התוכנית ילמדו להבחין בין עיקר לטפל, עדיין טווח ההשתפרות שלהם מוגבל. כרגע "נבחרת ישראל" היא האח המפגר של "ארץ נהדרת". בתרחיש האופטימלי היא תשתכלל ותהפוך לאח מעט יותר מפותח אבל בכל מקרה היא תישאר הכבשה השחורה החולה והצולעת של המשפחה. וזה כאמור במקרה הטוב. במקרה הרע היא תצטרף ל"שבוע סוף" ו"עם ישראל לייב" בסל המיחזור של הטלוויזיה ונראה שאין לה מנוס מלהגיע לשם. ההנחה שיש בישראל מקום לעוד תוכנית חיקויים אקטואלית היא הנחה משונה ומי שאומר שאין סיבה להשוות בין שתי התוכניות הוא משוגע. לשתיהן פורמט זהה ומי שמחפש הבדל בין המבנים של שתיהן, מוטב שיצטייד במיקרוסקופ ויצפה לחוויה מתסכלת.

"נבחרת ישראל" עולה למגרש עם תנאי פתיחה איומים. הכתיבה פחות טובה מזו של "ארץ נהדרת", וכשמשווים את המשחק ואיכות ההפקה בכלל אין על מה לדבר. חיפשתי נקודות אור. המערכון של דן שילון וטלי מורנו היה לא רע ואהבתי את הטיפול באחים עופר כזקנים משועשעים ומרושעים. כל השאר היה מופת לחוסר דיוק. בין אם זה מערכון שהתייחס לשריפה בכרמל (אירוע שהתרחש בסך הכל לפני שישה חודשים) או דיאלוג שמנסה לומר שאופירה אסייג ומודי בר-און בכלל לא מתעניינים בכדורגל. האבחנה הזו, שאנשים כמו אסייג ובר-און מתעניינים רק במסביב (ברכילות או בתרבות) ולא במשחק עצמו, היא מוצלחת מאוד אבל דרך הביטוי הקומית היתה עצלנית. פשוט לקחו שני חקיינים שאמרו בשמם "אנחנו לא מתעניינים בכדורגל". זה כמו להתחיל בדיחה ואז פשוט לדלג לסוף ולהגיד "הפרסי קמצן". לא כך מביסים תוכנית שהפכה למוסד. עצם הרעיון להתמודד נגד המפלצת של קשת מעיד או על תעוזה מרשימה או על תמימות מכמירת לב. אומץ ונאיביות הן תכונות חביבות אבל אין בכוונתי לתגמל אותן בשעה מחיי כל שבוע.



''נבחרת ישראל''. מופת לחוסר דיוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו