בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אליה ליבוביץ | כמעט כל יכול

תגובות

אחד מתרגילי הדמיון האהובים בישראל הוא הזיות על צורות משטר חדשות במדינה, או על רפורמות בשיטת הבחירות. אלה נובעים בדרך כלל מכוונה להעניק תוספת כוח, "משילות" כפי שזה נקרא היום, למנהיג המדינה, ראש ממשלת ישראל. חלק גדול מן הרעות החולות של המדינה נזקף לחובת חולשתו של המנהיג. אמונה זו מקובלת בעיקר בצד הימני של המפה, אולם יש לה אחיזה גם בחוגים שנחשבים שמאל.

האמת היא שראש ממשלה בישראל הוא כמעט כל יכול. הוא אולי מוגבל על ציר הזמן, כוחו איננו עומד לרשותו בהכרח למשך ימים רבים, אולם במרווח הזמן שראש הממשלה יושב על כסאו אין כמעט גבול למה שהוא יכול לעולל למדינה, או לתרום לרווחתה.

ההיסטוריה של מדינת ישראל מעידה על כך בבירור. ראשי ממשלה היו המחליטים הסופיים והבלעדיים על הצעדים הגורליים ביותר שנקטה ישראל. ראש הממשלה, ואין בלתו, היה מי שהחליט על הנסיגה מסיני, על חתימת הסכם השלום עם מצרים, על השלום עם ירדן, על נטישת טאבה ועל פינוי חבל קטיף. ראש הממשלה היה האדם שהחליט על יציאה למלחמה בלבנון, פעמיים, על מבצעים צבאיים אחרים רבי נפגעים, כמו "דין וחשבון", "חומת מגן" או "עופרת יצוקה", ועל מגוון של פעולות אלימות עלומות ברחבי העולם כולו.

ייתכן שראש הממשלה הושפע, התעדכן, שאל לדעתם של חברים או נועץ במי שהוחזקו בעיניו כמומחים לדבר. אולם בכל המקרים, היה זה ראש הממשלה שקיבל את ההחלטה והוא האדם שחייב בכך את כל שבעה מיליוני בני האדם שנתונים תחת מרותו. כל הפעילויות האלה לא היו יוצאות לפועל אילו ראש הממשלה לא היה חפץ בכך, והן בוצעו אך ורק כי כך עלה מלפניו.

כך גם באינסוף עניינים קטנים ואף זעירים, והציבור מודע לדבר היטב, ולכן, בכל רגע ורגע כמעט אתה שומע מכל עבר זעקות של יחידים או של קבוצות להתערבות של ראש הממשלה. כך הדבר בסכסוכי עבודה, במאבק עם החרדים על בניית בית החולים באשקלון ובסוגיית גיור חיילים. ראש הממשלה נקרא להכריע איזה כבוד יינתן לאיזה מת במדינת ישראל, אילו ילדים יגורשו מן המדינה, מה מותר ומה אסור לרבנים לכתוב בפשקוויליהם, או מה יהיה רוחב המיטה במטוס הראש-ממשלתי.

בהיסטוריה של המדינה היו מקרים שראשי ממשלה איבדו את כס מלכותם בגלל, או בעקבות, החלטות שקיבלו במהלך כהונתם. גולדה מאיר היא כמובן הדוגמה הבולטת ביותר לכך. אולם מכל מקום סכנת איבוד הכיסא איננה מיידית. מסלולם האופייני של תהליכים פוליטיים מבטיח שראש ממשלה ימשיך לשבת איתן על כסאו גם חודשים רבים לאחר שנקט פעולה שעשויה אולי להביא לנפילתו.

אל מול הסיכון של ראש הממשלה לאבד את הג'וב הנכסף שלו, כדאי להציב את הסיכונים שאזרחים מן השורה נקראים לקחת על עצמם כתוצאה מהחלטותיו. בצה"ל של לפני שנים, והלוואי שכך גם היום, היתה מקובלת קריאת הקרב "אחרי". מפקדים הלכו לקרב בראש יחידותיהם ולקחו את מרב הסיכון על עצמם, אף שבהסתערות פלוגתית, פגיעה במ"פ יש בה סיכון עצום לא רק לשלומה של כל הפלוגה, אלא אף למילוי מוצלח של המשימה עצמה.

סיכון זה גדול בהרבה מן הסכנה לשלום המדינה כאשר הפופולריות של ראש הממשלה יורדת בסקרים. וזאת, כמובן, מבלי לדבר כלל על ההבדל הקטגורי בין מהות הסיכון שלוקח ראש הממשלה לעומת הסיכון שלוקח המ"פ שמסתער בראש חייליו. אם יש איכות משובחת לצה"ל, המרכיב הראשי שלה הוא ההכרה שבדרך להשגת מטרה, המפקד/המנהיג הוא האדם שחייב לקחת על עצמו את הסיכון הגדול ביותר.

טענה של ראש ממשלה בישראל שלחצים פוליטיים, הכנסת, שלמות הקואליציה או דעת הקהל מונעים ממנו לקבל החלטות, או מאלצים אותו לנקוט עמדות או פעולות כלשהן, אולי משכנעת פרשנים, עסקני מפלגות, יחצ"נים וסתם אזרחים. אם היא הושמעה השבוע בין השאר גם בבית הלבן בחדר הסגלגל, אולי אפילו הנשיא ברק אובמה היה יכול להזדהות עמה. שר ההיסטוריה, לעומת זאת, דוחה אותה על הסף.



נתניהו. אין כמעט גבול למה שהוא יכול לעולל למדינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו