בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלכסנדר אברהם | ארבעה מיליון שמות

תגובות

מאמרם של אורית לביא, ארנון הרשקוביץ ורוני גולן ("גיטלה רוזנר לא נספתה", "הארץ" 27.5), על מאגר השמות המרכזי של קורבנות השואה, לוקה בעיוותים חמורים ובחוסר הבנה של ייעוד המאגר. מאגר השמות של יד ושם הוא מפעל ייחודי רב שנים, שנועד לאסוף אחד לאחד את שמותיהם של היהודים שנרצחו בשואה ולהציב להם גל עד, "מצבה" סמלית אישית.

השואה היתה אירוע היסטורי סבוך, לרוב בלי רישום ותוך מאמצים לטשטש את עקבות ההשמדה. על סמך רישומים ארכיוניים של הגרמנים ואחרים, נוכל לקבוע את רציחתם של עשרות אלפי יהודים בודדים בלבד. לדוגמה, מתוך קרוב למיליון יהודים שנרצחו באושוויץ-בירקנאו, קיים רישום לגבי מותם במחנה של 29 אלף בלבד. סיבת המוות שנרשמה במסמכים הרשמיים היא לרוב סתמית: "חולשה כללית" או "שבץ".

מאגר השמות של יד ושם מתבסס על מגוון מקורות: כ-2.5 מיליון "דפי עד" (שאלונים המנציחים פרטים ביוגרפיים של הקורבנות), רשימות שמות שנאספו במפעלי הנצחה של גופים שונים, וכן עשרות אלפי מסמכים ובהם רשימות שמות מארכיונים בכל העולם. היום מונה המאגר כ-4 מיליון שמות של נרצחים ומטרתו היא להנציח כל אחת ואחד מהם. עיקרון זה הוא שמנחה אותנו בהחלטה אילו רשימות ארכיוניות לכלול במאגר, החלטה המתבצעת בעזרת צוות מומחים.

כך, למשל, רשימות גירוש ובהן 76 אלף שמות של יהודי צרפת ש"הועברו ברכבות" מזרחה - במסמכים המקוריים לא כתוב שהם נרצחו. ואולם, הכללת רשימות מסוג זה במאגר לא נעשתה בצורה "שרירותית", כדברי לביא, הרשקוביץ וגולן, אלא התבססה על הידע ההיסטורי, שלפיו במקרה זה, המגורשים נשלחו אל מותם. רק מעטים מהם ניצלו וזוהו. לגבי האחרים רשמנו "נרצח", אחרת יהיה זה עיוות היסטורי, אם כי ייתכן שעוד אחדים הצליחו לשרוד. כדי לשמור על הדיוק, לצד כל מסמך מצוין מקורו ואופיו: "רשימת אסירים בגטו", "רשימת גירוש" וכדומה.

הכותבים הלינו על שבשתי רשימות, של אסירי גטו לודז' ואסירי מחנה מאוטהאוזן נמצאו ניצולים. רשימת אסירי גטו לודז' כללה 240 אלף שמות אסירים שמתוכם ניצלו כ-7,000. בשיתוף עם ארגון יוצאי לודז' איתרנו את הניצולים הידועים להם ושמותיהם לא מוצגים באינטרנט.

אנו עדיין בודקים ומקווים שבעתיד נצליח לאתר, גם בעזרת הקהל, את שמותיהם של כל הניצולים. כך גם בנוגע לכרטסת המחנה במאוטהאוזן. אלו שני מקרים מיוחדים שאנו מודעים להם. ברוב הרשימות המוצגות באינטרנט הסיכוי למצוא ניצולים עומד על פחות מאחוז אחד. להקיש ממקרה לודז' על כל מאגר השמות זה בבחינת "לשפוך את התינוק עם המים".

הנתונים במאגר הם גם פרי של שיח דינמי בין יד ושם לציבור, שהחל מאיסוף דפי העד בשנות ה-50 והתחזק מאז העלאת מאגר השמות לאינטרנט בשנת 2004. עד כה טופלו על ידי צוות היכל השמות יותר מ-94 אלף פניות מהציבור, ביניהן מאות המתייחסות לזיהוי ניצולים. הגניאולוגים מסייעים לנו רבות במלאכה זאת. אנו לא חוששים ממכחישי שואה, כיוון שהמדיניות שלנו שקופה ומנומקת.

בכל מחקר ותיעוד היסטורי ייתכנו טעויות, בוודאי ברשימה של קורבנות השואה, שנוצרה יש מאין. לכן, בכל דף של מאגר השמות באינטרנט מופיעה הודעה באותיות גדולות: "מאגר השמות נמצא בתהליך עבודה ולכן ייתכנו שגיאות שיתוקנו בהקדם".

בכל הנוגע לשימוש בחומר מתוך המאגר לצרכים משפטיים (ירושה, פיצויים): במקרים אלו יש נוהל מסודר שבו יד ושם מנפיק אישור מיוחד הכולל העתק מהמסמך המקורי ומכתב נלווה שמבהיר את המידע שבמסמך.

יד ושם מתברך בעובדה שמאגר השמות מאפשר למיליוני אנשים מדי שנה לברר את גורל משפחותיהם, אך ייעודו העיקרי הוא להנציח את שמותיהם של היהודים שנרצחו בשואה ואין להם קבר ומצבה.

הכותב הוא מנהל היכל השמות ומאגר שמות קורבנות השואה ביד ושם



הכנות לטקס ל''כל אדם יש שם'' באוהל ''יזכור'' בירושלים. הסיכוי למצוא עוד ניצולים זעיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו