בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | העיניים הצרות ביותר בעולם

תגובות

מה המשותף לסינים ולישראלים? שיש להם עיניים צרות.

העיניים של הישראלי צרות עקב הקנאה שמעבירה אותו על דעתו. אין דבר שמרגיז אותו יותר ממי שהצליח. אין דבר שעולה לו בבריאות יותר ממישהו שנהפך לעשיר גדול. הוא שונא אותו. הוא רוצה שייכשל. הוא מדביק לו את כינוי הגנאי "טייקון" כדי לפגוע בו, להשפיל אותו, לגמד אותו, עד שייפול ויסבול כמוהו.

מותו של סמי עופר, אחד האנשים העשירים בישראל, מאלץ את כולנו לעשות חשבון נפש. הנה רק לפני ימים ספורים, כאשר התפוצצה פרשת המכלית, הדביקו לעופר לא פחות מאשר תווית של בוגד המוכן לסחור עם איראן תמורת בצע כסף. כל זאת לפני שמישהו ידע באמת מה קרה שם. הרי כיף כל כך לשפוך את דמו של "טייקון".

אם תשאל את הישראלי הממוצע, איך עשה עופר את הונו, הוא יאמר לך בביטחון, שעופר רכש מהמדינה את "החברה לישראל" בזיל הזול, וכך נהפך לעשיר גדול. כי הכל מושחת. הכל קומבינה. הכל יחסי "הון-שלטון".

אבל האמת היא, שעופר עשה את הונו בחו"ל, ורק אחר כך חזר לישראל כדי להשקיע כאן את הרווחים. הוא נהפך לעשיר גדול בזכות עסקי ספנות בינלאומיים שאינם קשורים כלל לישראל. הוא עזב את הארץ בסוף שנות ה-60 והשתקע בלונדון, שם הקים חברת ספנות שהצליחה מאוד. הוא נטל סיכונים גבוהים, לקח הלוואות ענק ורכש אוניות בתקופות משבר, כאשר כולם חששו לקנות, וכך היה מוכן היטב בזמן הגיאות. רק בתחילת שנות ה-90 חזר עופר ארצה, עם המיליארדים, ואז רכש את בנק המזרחי ואחריו את החברה לישראל.

ויש בעיה נוספת בתיאוריה. האחים עופר לא רכשו את החברה לישראל מהמדינה, אלא מגורם פרטי לחלוטין. הם אפילו לא רכשו אותה בזול. כי באותם ימים ניסתה חברה קנדית ענקית, שעסקה בפוספטים, לרכוש את החברה לישראל (המחזיקה בכי"ל ובמפעלי ים המלח) וכך ליהפך למונופול עולמי בפוספטים. עידן עופר ראה על כך ידיעה בעיתון, ושיכנע את אביו להציע מחיר גבוה יותר - וכך רכשה משפחת עופר את החברה לישראל ממשפחת אייזנברג.

מאז חלפו 12 שנה, ומשפחת עופר ביצעה את הפשע הגדול מכל: היא הצליחה. היא פיתחה את החברה לישראל והגדילה את המחזור שלה ממיליארד דולר לשנה לכ-10 מיליארד. גם רווחיה גדלו בהתאם בעקבות העלייה בביקוש ובמחיר הפוספטים בעולם, וגם הניהול הטוב יותר, התעוזה והפריצה לרחבי העולם.

מה רע בכך? הרי אנחנו זקוקים ליזמים הנוטלים סיכונים, פורצים גבולות, המייצרים מקומות עבודה ומצעידים את המשק קדימה.

כל זה אינו אומר, שמשפחת עופר היא טלית שכולה תכלת. זה לא כך. אפשר לבקר אותה, וצריך לבקר אותה, אך אי אפשר להפוך אותה לחבורה של שודדים שרק מנסים לסחוט מהמדינה עוד הקלות ועוד הטבות. כי ראשית זה לא נכון, ושנית זו הדרך הבטוחה להמאיס פה את החיים על כל יזם, כל בעל הון, וכל מי שרוצה להשקיע, לבנות ולפתח.

ושלא תהיה כאן טעות. משפחת עופר איננה לבד. כל בעל הון הוא כתובת טובה לשנאה תהומית. צרי העין היו מחרימים את הרכוש של יצחק תשובה משום שהצליח למצוא גז. הם היו מחסלים את לב לבייב על שלא פשט רגל במשבר 2008, אלא הצליח להציל את אפריקה-ישראל. והם מתפללים לראות את היום שבו נוחי דנקנר יכרע וייפול.

גם האמירה הפופוליסטית, שהמדינה מוכרת את נכסיה בזול, היא אמירה שקרית. הרי המדינה אינה יודעת לנהל עסקים. לכן כאשר הנכס בבעלותה - הוא מפסיד. הוא סובל מעודף כוח אדם, משלטון ועדים ומניהול פוליטי-חובבני. רק ברגע שהוא נמכר לבעל הון פרטי הוא עובר תהליך התייעלות ומודרניזציה, ואז מתחיל להרוויח. כך שוויו עולה, ואז צרי העין אומרים: הנה עובדה, הוא קנה אותם בזול.

כי צרי העין שלנו הם בעלי העיניים הצרות ביותר בעולם. אפילו יותר מהסינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו