בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנשיל פפר | שובם של שודדי הים

תגובות

הממשל האמריקאי שוקל בחודשים האחרונים לראות אקט של מלחמה במתקפת סייבר משמעותית על רשתות מחשב. מהלך כזה מתבקש לכאורה בעידן שבו מדינה יריבה עלולה לגרום לנזקים עצומים ואף לאובדן חיי אדם על ידי פגיעה קיברנטית בתשתית חיונית, מאגרי מידע ורשתות תקשורת מרכזיות. אבל מדובר בהכרזה חסרת משמעות מעשית, מכיוון שכמעט בלתי אפשרי כיום לקבוע בוודאות את מקורן של תקיפות הסייבר, וודאי שלא לבסס קביעה כזאת כעילה מספקת ליציאה למלחמה כוללת עם טנקים, מטוסים וצוללות. וגם אם ניתן היה לקשור ממשלה כזאת או אחרת לפעילות סייבר עוינת, כמה חמורה חייבת להיות הפגיעה כדי שתגרור תגובה באש חיה?

הדין הבינלאומי ודיני המלחמה תקועים היסטורית בסוף מלחמת העולם השנייה, וכפי שישראל ומדינות אחרות מגלות בשנים האחרונות: אינם מתאימים ללחימה א-סימטרית מול אויב לא-מדינתי הפועל מתוך אזורים צפופי אוכלוסייה אזרחית.

הניסיונות להקפיץ את החקיקה הבינלאומית שלושה דורות קדימה לעידן הסייבר, צפויים לכישלון. זוהי מלחמה שונה, ללא ספר חוקים. למשל, אם לממשלת איראן היה מידע מבוסס, שישראל היא מקור מתקפת ה"סטוקסנט" שפגעה בפרויקט העשרת האורניום שלה ברמה המשתווה להפצצה מהאוויר, האם זו היתה עילה לשיגור טיל שיהאב לעבר מתחם גלילות?

במידה רבה, מלחמות הסייבר מחזירות את העולם יותר ממאה שנים לאחור, לתקופה שבה הממלכות האירופיות, האימפריה העותומנית ובשלב מסוים גם ארצות הברית הצעירה, ניהלו את המאבקים על נתיבי הסחר הימיים באמצעות פרייבטירים (privateers). אלה היו שודדי ים ברישיון, שקיבלו כתב הרשאה בחתימת המלך וזכו לחסינות משפטית במדינותיהם, בתנאי שישתלטו אך ורק על ספינות של מדינות יריבות, באזורים שנקבעו להם.

כך לחצו על האויב, הגנו על אינטרסים כלכליים והרחיבו את הסחר המתפתח עם המושבות מעבר לים. השימוש בשודדים ברישיון פסק רק מאמצע המאה ה-19, עם התחזקותה של ארצות הברית, התמסדותם של הצבאות וחילות הים הלאומיים והשתלטותה של צרפת על הנמלים בצפון אפריקה, שמהם פעלו הפרייבטירים הברברים שעסקו גם בסחר עבדים.

העקבות הקלושות של מתקפות הסייבר של השנים האחרונות אינן מובילות לקרמלין או למשרד ההגנה הלאומית בבייג'ין, אלא לכתובות פרטיות במחוזות נידחים בסין וברפובליקות הסובייטיות לשעבר. משם יצאו ככל הנראה ההתקפות ששיתקו את המחשבים אצל יריביה של רוסיה, אסטוניה, אוקראינה וגיאורגיה, ושחדרו למאגרי המידע של חברת הענק לוקהיד-מרטין, לתיבות ג'י-מייל ולמחשבי הפנטגון.

על בסיס עקבות אלה, ארה"ב לא תכריז מלחמה על מעצמה גרעינית. גם אם יוכח שמאחורי הכתובות הפרטיות נמצאים ארגוני פשע וחברות היי-טק הפועלים תחת חסינות ובהכוונה רוסית או סינית.

למערב המפותח נחיתות מובנית במאבק הסייבר. התשתיות האזרחיות החיוניות מבוססות על מחשבים ברמה כה גבוהה, שהאוכלוסייה האזרחית תיפגע באופן בלתי נסבל מקריסתן. בנוסף, רשת האינטרנט והתקשורת האלקטרונית נבנו על עקרונות של פתיחות וזרימת מידע חופשי. תחום אבטחת המידע אמנם משגשג, אבל הוא פועל למעשה בניגוד לפילוסופיה הדמוקרטית שבבסיס הרשת. ועם זאת, למערב יש עדיין יתרונות טכנולוגיים אדירים בהיותו מקור הפיתוח של כל האמצעים האלה שכעת מאיימים על שלוותו.

הממשל האמריקאי, ביחד עם בעלות בריתו (וכאן לישראל צריך להיות תפקיד מרכזי), חייב להתחיל להשיב ליריבותיו באותו מטבע, אם צריך באמצעות פרייבטירים משלו. וכאלה לא חסרים. במקום להכריז על תקיפת סייבר כאקט מלחמתי, עדיף לנצל את העמימות הקיברנטית ליצירת הרתעה. זו יכולה להיות מלחמה סודית אבל גם מאוד מוסרית. פגיעה במחשבים של בורסות שנחאי ושנז'ן אולי לא תפגע במיליארד אזרחים סינים, אבל תקשה מאוד על האליטה של המפלגה הקומוניסטית ואולי תגרום לה לבלום את הפרייבטירים שלה.

ניתן ללמוד גם מהמהפכות האחרונות בארצות ערב ולערער את שלוותם של שליטי סין ורוסיה באמצעות שדרוג רשתות חברתיות ותוכנות תקשורת, שיקשו על זיהוי המשתמשים המקומיים. אפשר לצייד מטוסים ולוויינים במשדרים כדי לאפשר לאזרחים להמשיך ולהשתמש באינטרנט ובטלפונים ניידים, גם לאחר שהשליטים יסגרו את השירות, כפי שנעשה באחרונה במצרים, סוריה ואיראן.

המערב, וישראל בתוכו, אמנם פגיע בזירת הסייבר, אבל יש לו את הכלים להשיב מלחמה שערה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו