בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נעמי אבנשפנגר | הן אשמות

תגובות

יש הרואים הישג לארגונים הפמיניסטיים במינוי אלופה בצה"ל ועוד קודם, במינוי יועצת לענייני נשים לצד הרמטכ"ל (יוהל"ן) משנת 2001. האם באיוש תפקידים אלו על ידי נשים ניתן פתרון למשבר המוטיווציה בקרב המיועדות לשירות ובקרב המשרתות בצבא, שרק מיעוטן פונות לקצונה ורבות מהן נושרות? התשובה היא לא.

יש המייחסים את הנסיגה במעמד הנשים בצבא לפעילות של הדתיים במסגרת "השילוב הראוי", שהחל לפעול בשנת 2003. אני מייחסת זאת דווקא לחלק מהפעילות הפמיניסטיות, שלא רק שלא מעצימות את ערך השירות בצבא, אלא אף מעודדות לסרבנות. אני מייחסת זאת לפמיניסטיות המתארות את הצבא כארגון שוביניסטי, אף שיותר מ-90% מהתפקידים בו פתוחים גם לבנות.

אני מייחסת את נסיגת מעמדן של הבנות בצבא לאותן פמיניסטיות, הטוענות כי כל תפקיד שנפתח בעבור בנות הוא פחות ביוקרתו או שנפתח רק בשל מחסור בכוח אדם, ולא בשם השוויון. טענה דומה הושמעה כעת, בעניין השאלה למה מונתה אלופה דווקא לתפקיד ראש אכ"א ולא לתפקיד אחר.

נתונים על שירות בנות בצה"ל לפני הקמת המינהלת ל"שילוב ראוי" מאשרים את טענתי. בבחינת הנשירה משירות בקרב החיילות, מתברר כי בשנת 2001 עמדה הנשירה על 6%. בשנת 2002 נשרו 6.8% מהמתגייסות, ב-2003 נשרו 7.6%, ובשנת 2004 החריפה המגמה ו-8.5% מהמתגייסות נשרו מהשירות הצבאי.

ממד נוסף המעיד על חוסר רצון של הבנות להשתלב בשירות משמעותי בצה"ל הוא הפנייה לקצונה: בשנת 2001 יצאו לקצונה 9.4% מהבנות, ב-2002 יצאו 9.9%, ב-2003 יצאו לקצונה 7.3% ובשנת 2004 יצאו רק 7.1% לקצונה. אלו מגמות שהחלו לפני מדיניות השילוב הראוי, שמיושמת משנת 2003, ודאי לפני השפעתה.

בפני האלופה ניצבים אתגרים גדולים דווקא בשל היותה אשה: עליה להתמודד עם בעיית המוטיווציה של הצעירות לשירות צבאי משמעותי, כולל קצונה. היא יכולה גם לבחון כיצד תוכל לרתום את השדולות הפמיניסטיות לחזק ערכים אלו.

הבעיה מתחילה מכך שארגונים פמיניסטיים יודעים לעודד את הבנות לבחון מה השירות צבאי עושה להן במרחב המצומצם של ה"אני", ולא מעודדים אותן לתרום לביטחון המדינה בכל תפקיד שהמערכת תמצא לנכון, ומשם להתקדם ולהתפתח.

אני טוענת שהיבטים אלו מחלישים את המוטיווציה של הבנות לשירות בצה"ל והן לא רואות בו חזית לתרומה לצד קידום אישי. על האלופה ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים לאתר פמיניסטיות שישימו לעצמן יעד להגביר את המוטיווציה לשירות בקרב הצעירות. פמיניסטיות שיראו את חצי הכוס המלאה בתהליך קידום האשה בצבא ויוכלו להראות לצעירות, כי תרומתן לצבא ולחוסנה של המדינה יכולה להשתלב עם קידומן האישי.

יעד לא פחות חשוב הניצב בפני האלופה הוא ניטרול הפעילות של שדולות פוליטיות בצבא. צה"ל שייך לכל העם ועל כולם לחזק את ערך השירות, ללא הבדל דת ומין.

הכותבת היא דוקטורנטית ליחסי צבא וחברה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו