בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמי וולנסקי | חידת החינוך הפיני

2תגובות

עולם החינוך משתאה למול הישגיה יוצאי הדופן של מערכת החינוך של פינלנד, המובילה במבחנים הבינלאומיים. הישגים אלה בולטים בעולם, דווקא משום שמדינה זו מתמודדת עם קשיים המאפיינים מדינות מערביות רבות, כמו שינויים בתרבות הנוער ובמבנה המשפחה, בעיות משמעת ואלימות, לחצי הורים על בתי ספר ושכר מורים נמוך יחסית. סקר שנערך באחרונה על ידי ארגון המורים בפינלנד מצא, כי 40% מהמורים שוקלים פרישה מהמקצוע. מה מסביר אם כן את ההצלחה?

בעולם פועלות שתי אסטרטגיות הפוכות לקידום החינוך. האחת, זו המכתיבה תוכנית לימודים אחידה, רואה בתחרות בין תלמידים ומוסדות חינוך אמצעי לשיפור הישגים, עושה שימוש במבחנים השוואתיים לדירוג תלמידים ומוסדות ולפיכך אף מתייגת אותם.

אסטרטגיה שנייה, הפוכה, ניתן למצוא בפינלנד. היא ביטלה את הפיקוח על מוסדות החינוך, והעבירה תקציבי מדינה ורשויות מקומיות לסמכות בתי הספר. בית הספר מופקד על פיתוח תוכנית לימודי החובה, השתכללותה והתחדשותה. לכל תלמיד תוכנית התקדמות אישית, והמבחנים משמשים ככלי בידי המורים לתכנון האמצעים הנדרשים להתקדמות. 30% מהתלמידים זוכים בסיוע ותמיכה נוספים.

גם מושג הבחירה מקבל משמעות חדשה בפינלנד. לא כדרך להנעת תחרות בין מוסדות חינוך, אלא ככלי המאפשר לתלמידים לבחור בין מגוון עצום של תחומי עניין ולימוד, במטרה לאפשר את פיתוח מכלול כישוריו של הילד ונטיות לבו.

אך מעל לכל, השכילה מדיניות החינוך הפינית לבנות תרבות של אמון מוחלט במורים ובמנהלים. כתוצאה מכך, הטובים שבצעירי האומה פונים להוראה. יחס הביקושים לכל מקום פנוי הוא 1:12, ורק בעלי תואר שני בחינוך מתקבלים לעבודה. הפונים להוראה חדורים בתחושת שליחות וזוכים במעמד של "בוני האומה". זוהי חברה המגויסת לחינוך ילדיה.

בראיון הסביר סטודנט לחינוך, כי המשפחה, החברים, קברניטי המדינה והתקשורת קושרים הילה של קדושה למקצוע. לשאלתי כיצד ויתרו על המפקחים השיב אחד מהמנהלים, "ולרופא שאתה פונה אליו יש מפקח?" באשר לתפקיד המבחנים, הסבירה פרופ' לאה קוסילטו מאוניברסיטת יווסקולה, "איננו מאמינים במבחנים סטנדרטיים, הדוחפים לבינוניות". הקניית מיומנויות למידה, חשיבה ביקורתית, חשיבה שיפוטית ויצירתית תוך כדי טיפוח מגוון כישוריו של התלמיד היא תמצית השקפת העולם הפדגוגית שם.

גם גמישות היא מלת מפתח בניהול המערכת. כך לדוגמה, בבית הספר על-יסודי שביקרתי, שבו לומדים 2,500 תלמידים, מאות תלמידים נוטלים קורסים שבהם יש להם עניין, בבתי ספר אחרים באזור. אין "כיתות אם", אלא צבירה של נקודות קרדיט לשם קבלת תעודת גמר. תעודת הבגרות אינה תנאי בלעדי לקבלה למוסד אקדמי, ומגוון של כלים מאפשר קבלה ללימודים גבוהים גם ללא תעודה זו.

אף כי פינלנד מייצגת תרבות ניהולית וחברתית אחרת, אסטרטגיית הפעולה שבחרה רלוונטית מאוד גם לישראל. האם יימצא העוז הפוליטי להשתחרר מדפוסי המרכוז המסורתיים של החינוך, לשחרר את האנרגיה היצירתית והחדשנית המאפיינת את החברה הישראלית ולאצול סמכויות רחבות למורים ולבתי ספר?

פרופ' ולנסקי הוא מרצה בבית הספר לחינוך באוניבסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו