בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יעקב טובי | צועדים כבר 60 שנה

תגובות

בשבועות האחרונים נראה כאילו הפלסטינים מאמצים כלי חדש במאבקם בישראל: מצעדים המוניים של פליטים אל גבולות הקו הירוק, בעיקר מתחום סוריה ולבנון. אבל רעיון "מצעד הפליטים" נמצא בארסנל הפלסטיני עוד משנת 1950. הרעיון נולד על רקע תסכולם של מאות אלפי הפליטים הפלסטינים מאי-יכולתה של הקהילה הבינלאומית לכפות את מה שנתפש על ידם כפתרון צודק של בעייתם - שיבה ליישוביהם הקודמים בתוך ישראל.

באפריל 1950 שלח הקונגרס העליון של הפליטים הפלסטינים בסוריה ובלבנון תזכיר לוועדת הפיוס (גוף שהוקם מכוח החלטת או"ם, כדי לתווך בסכסוך הישראלי-הערבי). התזכיר הזהיר מפני החלטתם של הפליטים לצעוד "לא חמושים" אל ישראל, "כדי לנסות ולשוב אל בתיהם".

בישיבה שקיים קונגרס הפליטים בסוריה ובלבנון בראשית נובמבר 1950 הוחלט, כי אם עצרת האו"ם לא תקבל החלטה שתחייב את ישראל לקבל בחזרה את הפליטים, ינקטו אלה סדרה של צעדי מחאה. אחד הצעדים שבהם דובר היה מצעד המוני של פליטים אל תוך השטח הישראלי. בדצמבר אותה שנה קיבלה מליאת עצרת האו"ם החמישית שתי החלטות בעניין. לתדהמת הפלסטינים, שתיהן אימצו את העמדה הישראלית השוללת שיבת פליטים. הפליטים זעמו והכנותיהם למצעד ההמוני עברו לפסים מעשיים.

בצה"ל העריכו כי מדינות ערב לא יעודדו בגלוי את המצעד; בצבא סברו שהן ינצלו את השמועות בדבר התהלוכה ההמונית כדי ללחוץ על האו"ם ועל מעצמות המערב, ובעקיפין על ישראל, לקבל את תביעותיהן המדיניות.

גם במשרד החוץ ראו ברעיון המצעד כלי תעמולה שנועד לסייע לערבים להשיג יעדים מדיניים. במשרד חששו שרעיון זה עשוי עם הזמן "להתנפח בכוח פנאטי" ולמשוך אליו תומכים רבים. על ישראל, טענו שם, לצאת למסע הסברה בעולם שידגיש כי מצעד הפליטים הוא איום מדיני-ביטחוני ולא רק פעולת מחאה תמימה, ושכל מדינה ערבית שתסייע למהלך תפר את הסכם שביתת הנשק בינה ובין ישראל. בימים האחרונים של דצמבר התקבלו במערכת הביטחון הישראלית ידיעות, שמהן עלה כי מצעד הפליטים כנראה לא ייצא אל הפועל. הפליטים, התברר, פוחדים מתגובה ישראלית אלימה ויש בקרבם חילוקי דעות עמוקים באשר לעצם הרעיון.

אף על פי כן החליטו במפקדות הצבא והמשטרה בצפון הארץ שלא להסתכן ולהיערך לאפשרות שהמהלך יתממש בסופו של דבר. ב-29 בדצמבר הפיץ הצבא את "פקודת מבצע - מצעד הפליטים" במפקדות אלה. הפליטים הפלסטינים, נאמר שם, עומדים לחצות את הגבולות, "א. לשם הפגנה; ב. לשם תפיסת הכפרים הנטושים או כפרים המיושבים על ידי תושבים ערבים ולהתיישב בהם". המשימה, נכתב בפקודה, היא "למנוע את כניסת הפליטים לתוך שטח ישראל בכל האמצעים העומדים לרשות הצבא". בנספח מיוחד שהוצמד לפקודה התבקשו המפקדים בגזרה למנוע מעבר של עיתונאים, ישראלים וזרים, ואנשי או"ם בכביש הצפון.

מקור מודיעין של שירות הביטחון הכללי העריך שאם ינסו הפליטים לממש את רעיון המצעד, ערביי ישראל "לא ינקפו אצבע" לעזרת אחיהם, משום שיחששו למעמדם כישראלים ובעיקר משום שאז יצטרכו להחזיר רכוש רב שהשתלטו עליו בדרכים לא חוקיות. לאחר כמה ימים של כוננות בגבול הצפון, שנמשכו לתוך השבוע הראשון של ינואר 1951, הוחלט בצה"ל לשוב לשגרה ולהפסיק את ההיערכות למצעד הפליטים.

בתוך כך נשמעו קולות שמתחו ביקורת על ההיערכות למצעד. סגן אלוף יהושפט הרכבי, סגן ראש מחלקת המודיעין, טען כי ישראל עצמה נתנה "פרסום רב בכל העולם הערבי" לרעיון המצעד בעצם תגובותיה הרבות. "נראה לי", אמר בשידור בקול ישראל, "שאנו ממשיכים לעשות תעמולה לרעיון על ידי כך שאנו חוקרים ושואלים כל מסתנן וכל ערבי המגיע לידינו בראש ובראשונה בדבר מצעד הפליטים. היה מוטב שנחדל להראות התעניינות בנושא זה".

במשרד החוץ סברו שאף "שיש עדיין צורך לעמוד על המשמר" בשאלת המצעד ההמוני, אין "להיזקק לשיטות התעניינות מזיקות". עם זאת, על רקע האפשרות שהפליטים ינהרו אל תוך שטח ישראל, נשמעו במשרד החוץ בשנים הבאות קולות לא מעטים שטענו כי על ישראל ללחוץ על אונרוו"א (סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים הפלסטינים) לפעול ליישובם מחדש של הפליטים הרחק מגבולות שביתת הנשק, בתוככי מדינות ערב.

בימים אלה, 60 שנה לאחר שרעיון מצעד הפליטים עלה על סדר היום הערבי-הפלסטיני-הישראלי, הוא שב ועולה מחדש ועמו כל הטיעונים והחששות מאז.

ד"ר טובי הוא מחבר הספר "על מפתן ביתה: התגבשות מדיניותה של ישראל בסוגיית הפליטים הפלסטינים, 1948-1956"



פליטים פלסטינים על גבול סוריה ישראל. תוכניות למצעד פליטים היו עוד ב-1950



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו