בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלכסנדר יעקובסון | מענק שחרור מאפליה

תגובות

איך מתגמלים חיילים משוחררים בלי להפלות ערבים? שאלה זו, המתעוררת בעקבות הצעת החוק שמעניקה לאלה ששירתו עדיפות בקבלה לשירות המדינה, אינה מעסיקה את מי שמטרתם היא אכן להפלות ערבים. נראה שבעיני חלקם ההטבות למשרתים חשובות בעיקר כתירוץ לאפליה. אולם אם המטרה היא באמת להיטיב עם מי ששירתו, יש פתרון פשוט לדילמה: מענק שחרור מוגדל.

כל מה שהמדינה רוצה לתת למשרתים, כל מה שהיא יכולה להרשות לעצמה לתת להם בתור הטבה, פיצוי, הכרה ועידוד - את כל זה היא תיתן להם ביד רחבה באמצעות מענק שחרור מוגדל. לא תהיה שום אפליה בשום תחום בין מי ששירת לבין מי שלא שירת. אולם בעוד שבחשבון הבנק של מי שלא שירת, מסיבה כלשהי, יישב הכסף שהצליח להרוויח ולחסוך בזמן שאחרים שירתו, לחשבון הבנק של מי ששירת ייכנס הכסף שהמדינה העניקה לו על שירותו.

למענק שחרור איש אינו יכול להתנגד. לעומת זאת, אם מקבלים את העיקרון שמותר להתנות זכויות והטבות בשירות צבאי או אזרחי, אין לדבר גבול. גם לדמיון היצירתי של חלק מחברי הכנסת לא בטוח שיש גבול. האם מותר לקבוע, כי ספסלים בגן ציבורי, או מקומות ישיבה באוטובוסים, יהיו שמורים רק ליוצאי צבא ושירות אזרחי - או שתינתן להם עדיפות? בטוח שזה לא יקרה; האם בטוח שגם לא יוצע?

המעבר למענק שחרור מוגדל הוא לטובת המשרתים. היום היקף ההטבות הניתנות להם מוגבל מאוד, מחשש לביקורת שיפוטית בעקבות טענות על אפליה, ולכן השירות הוא רק שיקול אחד למתן הטבות. האפליה הבוטה שהיתה כרוכה פעם בחוק קצבאות הילדים ליוצאי צבא אינה אפשרית היום מבחינה משפטית ופוליטית, למרות הרטוריקה המקוממת של חברי ישראל ביתנו ואחרים. נביחתה של האפליה קשה היום בישראל הרבה יותר מנשיכתה; פעם ידעו כאן לנשוך בשקט.

התוצאה היא, שמאחר שאי אפשר היום להפלות באופן בוטה, מכל הלב, אי אפשר גם להיטיב מכל הלב, כראוי, עם אלה ששירתו את המדינה. ניתוק הזיקה בין הטבות למשרתים לבין האפליה יאפשר למדינה להיות נדיבה יותר כלפי יוצאי הצבא והשירות האזרחי.

היום, בניגוד לעבר, אפשר לטעון שהעדפת המשרתים אינה בהכרח מפלה ערבים, שהרי קיימת האופציה של שירות אזרחי. ואולם, עד היום האופציה הזאת טרם נהפכה לנגישה לכל צעיר ערבי וצעירה ערבייה, ומובן שהיא לא היתה קיימת כאשר רבים מן האזרחים הערבים היו צעירים. שלילת הטבות ממי שלא היתה לו הזדמנות מעשית שווה לשרת, צריכה לדעתי להיפסל מבחינה משפטית. אם תתפתח מערכת השירות האזרחי ותתפרס בכל הארץ, המצב ישתנה מבחינה זו.

ואולם, גם מה שכשר משפטית יכול להיות טיפשי ומזיק. האם לא שמענו אלף פעם שהגדלת שיעורי התעסוקה בקרב ערבים וחרדים היא מטרה לאומית וצורך כלכלי ממדרגה ראשונה? ואם חרדי יוצא לשוק העבודה רק לאחר שעבר את גיל השירות האזרחי - איזה היגיון יש בכך שעובדה זו תפגע בסיכוייו למצוא תעסוקה? פגיעה בסיכויי התעסוקה של חרדים וערבים, גם אם ניתן יהיה פעם למצוא לה תירוץ משפטי, היא פגיעה במשק המדינה ובשכל הישר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו