בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צבי בראל | אי צף לעבר התהום

תגובות

שלוש מלחמות אזרחים מתנהלות במזרח התיכון - בלוב, בסוריה ובתימן. ממשלת עיראק עומדת על סף פירוק, מצרים מתחבטת בין משטר צבאי לאזרחי ולא ידוע איזה שלטון תייצר ההפיכה העממית. בלבנון אין ממשלה, באיראן מתחולל מאבק פוליטי יוצא דופן בהנהגת השלטון ובטורקיה ייבחר היום פרלמנט חדש, שעשוי לחולל גם מהפכה חוקתית.

ובישראל - כלום. כמה עשרות מפגינים שמנסים לחצות את הגבול עם סוריה הם "האיום הקיומי". מה שיקרה באו"ם בספטמבר, ולא מה שקרה במזרח התיכון מאז ינואר, מוגדר "צונאמי". ספינת השוטים ממשיכה לשייט לה כאילו היתה אי צף שהגנת כיפת ברזל מספיקה לו, ושאינו יכול להיות מושפע כלל מרעידות אדמה ומגלי הדף שמתחוללים באזור.

אבל התסריטים האפשריים מעוררים דאגה. במצרים, למשל, החשש הריאלי איננו דווקא מכך שהאחים המוסלמים יתפסו את השלטון, או ממלחמה חדשה בחזית הדרום, אלא מן המדיניות שתנקוט הממשלה המצרית שתיבחר בספטמבר הקרוב. פתיחת מעבר רפיח; המו"מ הלא רשמי שמתקיים עם איראן לחידוש היחסים הדיפלומטיים; ההפגנות מול שגרירות ישראל בקהיר; הפגיעה בכיכר תחריר בעיתונאית מצרית, שנחשדה כי היא "ישראלית ממוצא גרמני"; התביעה לבחון מחדש את הסכמי קמפ-דייוויד, לפחות בסעיפים הכלכליים - כל אלה מסמנים את האתגרים החדשים שתציב מצרים בפני ישראל.

בסוריה יש שני תרחישים אפשריים: אם בשאר אסד ישרוד את גל המחאה המזוין יהיה זה בתמורה לרפורמה פוליטית עמוקה, שתעקר את השליטה האבסולוטית שלו במדינה, או אחרי מרחץ דמים שיטלטל את סוריה וינתק אותה, לפחות בעתיד הקרוב, מהשפעה אזורית. אם משטר אסד יתמוטט עלולה סוריה להיקלע לתקופה ארוכה של חוסר יציבות פוליטית ולטיהור אלים של המיעוט העלאווי. על ההשפעה במדינה יתמודדו איראן, טורקיה, ארצות הברית, רוסיה והאיחוד האירופי. ללא "אפקט אסד", שבלם במשך השנים התפרצויות אלימות, עלולה גם לבנון להידרדר למאבקי פנים שבהם החיזבאללה, שיאבד את משענתו הפוליטית, ינסה לבנות בכוח הנשק לבנון כלבבו.

אפילו תימן הרחוקה צריכה לעורר דאגה, בעיקר משום שהיא יושבת על מצרי באב אל-מנדב, שדרכם עוברת התנועה הימית לנמלים הסעודיים, לאילת ולעקבה. לאל-קאעדה יש בדרום המדינה בסיס רחב יחסית, ואיראן כבר דיווחה שצוללותיה מבקרות בים האדום לאיסוף מידע צבאי. עד כה ירדן חמקה אמנם מגורלן של תימן וסוריה, אבל מדד חוסר שביעות הרצון מן המשטר שם נוסק. זו מדינה שמתנהלת ללא תעודת ביטוח למקרה של צונאמי, וההשלכות על ישראל אינן דורשות הסבר.

עדיין לא התרשמנו? השאלה הבאה, אם כן, היא מה תהיה המדיניות האמריקאית. ארה"ב, אפשר לשער, תעשה כל מאמץ לעגן את אחיזתה באזור אחרי חילופי המשטרים. היא כבר התחייבה להעניק שני מיליארד דולר למצרים, היא לא תמנע סיוע מממשלת תימן החדשה כשתקום וכך גם מן המורדים בלוב כשינצחו. בסוריה היא תשאף, יחד עם האיחוד האירופי, לנצח בתחרות מול איראן ורוסיה, וגם סוריה שאחרי אסד תזכה לכתף אמריקאית חמה.

אבל אין מדובר רק בסיוע כלכלי. המהלך הבא עשוי להיות ברית ערבית בין המשטרים החדשים. זאת לא תהיה ליגה ערבית חדשה, אלא זירת מפגש של אינטרסים, שבה ישחקו משטרים "ישנים" כמו סעודיה, קטר וכוויית עם המשטרים החדשים. זאת תהיה לפיכך ברית, שבה ארה"ב תשאף להיות שותפה דומיננטית ויש לה סיכוי טוב להתקבל ככזאת.

ומה על "האי הצף" הישראלי? לפני כשנה הזהיר הגנרל דייוויד פטראוס, שהיה מפקד הכוחות באפגניסטאן והיום הוא ראש הסי-איי-אי, כי מדיניות ישראל בשטחים פוגעת באינטרסים אמריקאיים באזור. אם לא תשנה ישראל את מדיניותה אחרי שישקע האפר באזור, ולא תסייע לארה"ב להיות המעצמה בו - היא תוגדר חפץ חשוד, אם לא אויב של ממש. ומה היא תמכור אז למזרח התיכון ולארה"ב?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו