בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדעון לוי | הדיפלומטים יפשטו עם שחר

תגובות

אל האסון הלאומי, שנמנע רק ברגע האחרון, של קיצור חופשת הקיץ בכמה ימים בבתי הספר, נוסף בשבוע שעבר אסון בסדר גודל דומה: כל חופשות ספטמבר בוטלו במשרד החוץ. הדיפלומטים נקראו למבצע הסיכול של ההכרה במדינה פלסטינית באו"ם. המברקים הסודיים נשלחו, ברק רביד חשף אותם שלשום ב"הארץ", "פורום ספטמבר" הוקם וכל החופשות בוטלו באחת. לא רק של הדיפלומטים, אלא גם של העסקנים היהודים: מנכ"ל משרד החוץ הורה להפעיל את כל "מכפילי הכוח הרלוונטיים", שם הקוד לקהילות היהודיות ושתדלניהן.

המאמץ הזה בוודאי יניב כמה פירות; אלו יהיו פירות באושים, הישגי סרק למדיניות סרק. גרמניה תהיה אתנו, בטח גם איטליה, אולי בריטניה תימנע, על מיקרונזיה אין מה לדבר וכמובן ארצות הברית, שמחויבת לנו לעד. ומה יהיה בבוקר שאחרי? ישראל חזקה יותר? צודקת יותר? שלום קרוב יותר? אינתיפאדה רחוקה יותר? הבה לא נעסיק עצמנו בזוטות בזמן שהשגרירים פושטים עם שחר.

קול ציון לגולה, ממשרד החוץ של אביגדור ליברמן בירושלים, טוען שההכרה במדינה פלסטינית פירושה דה-לגיטימציה של ישראל. מה, לכל הרוחות, הקשר בין ההכרה במדינה פלסטינית לבין דה-לגיטימציה של ישראל? האם גם ראש הממשלה, שטוען שהוא מחויב לפתרון שתי המדינות, פועל לערעור הלגיטימיות? הדה-לגיטימציה, שגרירים יקרים, כמעט ואינה קיימת בעולם, היא פרי מוחכם הקודח, מפיץ פחדי השווא. מי בעולם, זולת בטהראן ואולי בדמשק, רוצה בחיסולה של מדינת ישראל? מי מדבר על זה ברצינות? אם היא זוקפת ראש, אך ורק בשוליים הקיצוניים, היא עושה זאת דווקא בשל התנגדותה של ישראל להקמת מדינה פלסטינית. אבל ההפחדות, ההפרזות וההתקרבנות הן שמות המשחק של ההסברה והתעמולה הישראלית, מה לנו כי נשבשן.

הדיפלומטים שגויסו עכשיו למבצע הסיכול נדרשים לטעון שמדובר במהלך פלסטיני חד-צדדי, ללא מו"מ. זו עמדה חצופה במקצת: בניית ההתנחלויות איננה מהלך חד-צדדי, הכיבוש נולד במו"מ, "עופרת יצוקה" ניחתה על ראשי הפלסטינים כפשרה מוסכמת - ורק ההכרה היא חד-צדדית. אצלנו חד-צדדי הוא כל מה שפלסטינים עושים. מה שאנחנו עושים לעולם איננו חד-צדדי, גם אם מדובר בצעדים בלתי הפיכים, בכייה לדורות. ומו"מ על מה, דיפלומטים ומסבירנים יקרים: על ירושלים מאוחדת לנצח, על נוכחות ישראלית בבקעת הירדן ועל גושי התנחלויות? ועם מי, עם בנימין נתניהו?

כן, אפשר שוב לעשות שימוש בשטיקים הישנים, בעיקר באירופה, שבלא הכי מרביתה תציית אוטומטית לארה"ב; אפשר גם לסחוט שוב את הלימון של רגשות האשם ההיסטוריים. אבל "פורום ספטמבר" צריך גם להשיב לאן כל זה יוביל, כל הצלחות הרגע והישגי השעה המפוברקים הללו. האם העובדה שבמקום נציגי 130 מדינות ירימו את ידיהם בעד רק 110 תיחשב הצלחה? קל להעריך בבטחה מה יקרה בעקבותיה: דעת הקהל העולמית תמשיך בגינוייה והפלסטינים יחדשו את מאבקם. קל גם לדמות איך היה מעמדה של ישראל ממריא ונוסק אל-על, אילו הצטרפה בתמיכה גדולה למהלך הבינלאומי הצודק הזה; היא היתה זוכה כך למטחים של לגיטימציה ולקיתונות של אהדה.

כל עוד לא מציעה ישראל חלופה רצינית ואמיתית להצבעה באו"ם, כל עוד היא לא מוכנה לפשרה ההיסטורית של גבולות 1967 ופתרון בעיית הפליטים, מוטב לה שתוותר על הפעלת "מכפילי הכוח" שלה. הם ישימו עצמם לצחוק. לא "פורום ספטמבר" דרוש לנו, כי אם פורום שיחשוב שנים רבות קדימה - וישיב סוף סוף מה בדיוק ישראל רוצה, לא רק מה אינה רוצה. אבל לשגרירים אין עכשיו זמן לעסוק בזה. הם עסוקים במבצע הסיכול, דיפלומטי לשם שינוי, שבסופו אולי יירשם עוד הישג ישראלי מזהיר, ששוב לא יוביל לשום מקום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו