בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אופיר פינס | הרהורים על לובה

תגובות

השבוע מציינים שנה ללכתו של לובה אליאב ז"ל, אולי גדול האידיאולוגים של דור הממשיכים. לובה היה מורי ורבי. הכרתי אותו לראשונה ב-1984, ומאז היה בשבילי מופת לאיש ציבור משכמו ומעלה.

יו"ר הכנסת לשעבר שלמה הלל העניק לי לפני שנים רבות שיעור בפוליטיקה שימושית: בטבע, סח הלל, ככל שאתה מתקרב לעצם הוא נהיה גדול יותר. בפוליטיקה חוקי הטבע עובדים הפוך: ככל שאתה מתקרב לפוליטיקאי, הפלא ופלא, הוא נהיה קטן יותר. לובה הצליח לשבור את חוקי הפוליטיקה. כל מי שהתקרב אליו נשבה בקסמיו.

ללובה היה כל מה שמנהיג צריך: חוכמה, כושר ביטוי מופלא וכושר ביצוע אדיר. הוא ניחן בשילוב נדיר לאיש ציבור: מה שחשב אמר, ומה שאמר גם עשה. היתה לו השקפת עולם סדורה, שקיבלה ביטוי יוצא דופן בספרו "ארץ הצבי". היו לו אידיאולוגיה וחזון, שנשען על מטען ערכי. בקיצור, היתה לו דרך. דרך לא זרועה וסיזיפית, שכדי לצעוד בה אדם זקוק לתעצומות נפש.

מפלגת העבודה בתחילת שנות ה-70, שהיתה שרויה באופוריית מלחמת ששת הימים, לא יכלה להכילו. הבון טון באותם ימים היה ישראל גלילי, הלוחש למנהיגים. העבודה היתה חייבת להקיא מתוכה את המזכיר הכללי הנמרץ מדי שלה.

לובה הראה מנהיגות מעוררת השתאות בעוצמתה, שהתבססה על דוגמה אישית, נתינה אינסופית ותרומה למדינה ולחברה. זו היתה מנהיגות קלאסית בהתאם לחזון מייסדי הציונות: עלייה ארצה, קליטת המוני עולים, יישוב ופיתוח הנגב והגנה על המדינה. כשמתבוננים במנהיגות ימינו, העוסקת בלא הפסק בהישרדות אישית, מספסרת בתקוות שווא ומצקצקת בלשונה בלהטטנות שלא היתה מביישת אקרובט בקרקס, אי אפשר שלא להתגעגע ללובה.

עד מתי נצטרך לשאת את הפסדה, שבאה במקום השקפת עולם, את הגזענות שבאה במקום הציונות, לאומנות במקום לאומיות, בריונות במקום הומניות, ראוותנות ושחיתות במקום צניעות ושלטון החוק?

היום ברור, שלובה אליאב היה גדול על הפוליטיקה הישראלית. הוא היה המנהיג הישראלי האולטימטיבי, שטביעות אצבעותיו יישארו אתנו לעד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו