בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משה ארנס | לקדם את הבדווים

תגובות

כמה פעמים יש לחזור ולומר, ששילוב אוכלוסיות המיעוטים הוא האתגר המרכזי העומד לפני החברה הישראלית? אתגר זה דחוף וקשה אף יותר מהשגת שלום עם הפלסטינים. בעוד שלום תלוי בהחלטות, קשות ככל שיהיו, שיקבלו ברגע המתאים ההנהגות של הפלסטינים וישראל, שילוב המיעוטים הוא תהליך שיארך שנים, ויושג רק על ידי יישום מדיניות ממשלתית נחושה ועקבית. אין בכוח שום החלטה יחידה להביא להשגת המטרה.

אשליה היא לחשוב, שהבעיה תיפתר מעצמה ברגע שיושג שלום עם הפלסטינים. נהפוך הוא, אם עד להשגת הסכם שלום עם הפלסטינים לא תושג התקדמות משמעותית בשילוב המיעוטים, הבעיה רק תחמיר. אם חלק גדול של אוכלוסיית המיעוטים במדינה יחוש ניכור ורגשות עוינים למדינה, מצב זה אינו טומן בחובו עתיד מלבב למדינת ישראל.

למרבה הצער, למרות מאמצים אקראיים שנעשו פה ושם, שילוב המיעוטים לא נראה מעולם כיעד בעל עדיפות בסדר היום של ממשלות ישראל לדורותיהן. סיפור ההצלחה היחידי הוא שילוב הדרוזים והקהילה הצ'רקסית הקטנה, שהתאפשר הודות להחלטה שקיבל דוד בן גוריון לפני שנים רבות, לחייב את הגברים הצעירים שלהם לשרת בצה"ל.

השירות הצבאי, שאחריו רבים מאותם צעירים ממשיכים בקריירה בצבא ובמשטרה, הפך קהילות אלה לחלק בלתי נפרד של החברה בישראל. השאר - מוסלמים ונוצרים - זוכים בעיקרו של דבר להתעלמות. הם רואים את ישראל מתפתחת בצעדי ענק וחשים, בצדק, שההשתתפותם בתהליך זה מינימלית.

באחרונה, בפעם המי יודע כמה, מנסה הממשלה להתמודד עם בעיות האוכלוסייה הבדווית בנגב. במדינת ישראל יש כרבע מיליון אזרחים בדווים, שהם כרבע מהאזרחים המוסלמים של ישראל. כ-200 אלף מהם חיים בנגב. אזרחים אלה נמצאים בקצה התחתון של הסולם מבחינת הכנסה, השכלה ודיור.

מכל המיעוטים, שילוב הבדווים הוא הקשה ביותר. במשך מאות בשנים ניהלו הבדווים אורח חיים של נוודים, וכעת הם מוצאים את עצמם בחברה תעשייתית מודרנית, והם חסרים את המיומנויות החיוניות כדי להיות לשותפים יצרניים. הם עדיין נוהגים על פי המסורת העתיקה של פוליגמיה, ובמקרים רבים לאב אחד יש ילדים רבים, מצב המוביל להזנחה מצד ההורים ולעבריינות של הילדים.

משימה לא פשוטה היא לקדם את הבדווים אל המאה ה-21. נחוצים צוותים של סוציולוגים ואדריכלים כדי להתמודד עם אתגר העיור, המעבר מחיי נוודות לחיים עירוניים. העימות בסוגיית הבעלות על קרקעות בנגב, המתנהל מאז הקמת המדינה, אף שהוא חשוב, אינו הבעיה העיקרית. חשוב הרבה יותר להעלות את רמת ההשכלה של הציבור הזה כדי לאפשר לצעירים לרכוש את המיומנויות הדרושות בחברה טכנולוגית מודרנית.

בתחום זה הושגה התקדמות מסוימת, במיוחד באוניברסיטת בן גוריון, אולם ההתקדמות קטנה מדי בהתחשב בממדי הבעיה. אם לא ייעשה מאמץ בחסות הממשלה, שיזכה לעדיפות גבוהה ויקיף את כל שנות הלימוד - מגיל הגן ועד לאוניברסיטה - הבעיות יחריפו.

לתוך הוואקום שהותירה המדינה הסתערה מהצפון התנועה האיסלאמית, המטיפה ללאומנות פלסטינית ולשנאה למדינה. אוכלוסייה שבעבר חשה קשורה למדינה, ורבים מהגברים הצעירים בה התנדבו לשרת בצה"ל, הולכת ונהפכת לדתית בצורה קנאית ומנוכרת מהמדינה. כיום אפשר לראות מסגדים בכל כפר בדווי, ודגלים של אש"ף מתחילים להתנוסס בנגב.

לא מאוחר מדי, הממשלה יכולה עדיין לפעול בעניין. לצה"ל יכול להיות חלק מרכזי במאמץ הזה. כפי שהוכח פעם אחר פעם, הצבא יכול לתרום לאינטגרציה חברתית. אך כדי שימלא תפקיד כזה עליו לקבל הכוונה מהממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו