בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | אווירת בחירות

תגובות

האם יודעים הם משהו שאנחנו לא? האם צופים הם פני משבר? איך זה שהם מוותרים על עמדות כוח כה משמעותיות?

הנה לדוגמה אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אולי התפקיד הכי משפיע בשירות המדינה. הוא פורש עכשיו, לפתע, לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. דוגמה נוספת: אודי ניסן, הממונה על התקציבים, אולי התפקיד הכלכלי הכי חשוב במשק. גם הוא החליט לפרוש עכשיו, לאחר שנתיים בלבד. השבוע נוסף לרשימה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שרק לפני שנה נבחר לקדנציה נוספת של חמש שנים, אך החליט להתמודד על תפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית. גם הוא רוצה לעזוב.

גבאי פורש באכזבה גדולה מבנימין נתניהו. הוא קיווה שנתניהו יהיה אותו נתניהו מהקדנציה שלו כשר אוצר; נתניהו של רפורמות, מהפיכות ומלחמה במונופולים הממשלתיים. אך התברר שמדובר בנתניהו במהדורה חדשה. כזה שאינו לוקח סיכונים, לא חותר לרפורמות משמעותיות, לא נלחם בהסתדרות ולא בוועדים הגדולים, אלא מחפש ברית עם עופר עיני, שנוא נפשו בעבר. התוצאה היא, שאיננו רואים שום התקדמות ברפורמה במשק החשמל, לא מצפים לשום התייעלות בנמלי הים, וגם אין שום מאבק נגד מונופול רשות שדות התעופה.

הנה, רק באחרונה כפה נתניהו על שר האוצר, יובל שטייניץ, החלטה היסטורית שכולה כניעה: מסירת מלאכת הקמת שדה התעופה החדש במצפה רמון ותפעולו לידי מונופול רשות שדות התעופה, במקום לידי מפעיל פרטי. כך הוחמצה הזדמנות חד-פעמית לנטרל את יכולתו של ועד רשות שדות התעופה לסגור את השמים.

לא מכבר מינה נתניהו את עו"ד משה דיין לנציב שירות המדינה, למרות התנגדות גבאי. התפקיד גדול על דיין בכמה מספרים. שירות המדינה זקוק לאיש מקצוע בתחום ניהול כוח אדם, בעל ניסיון עשיר, שיוכל לטלטל את השירות הציבורי ולבצע בו את מהפיכות השירות והאיכות הנחוצות. אבל נתניהו רצה שקט.

גבאי מודה היום, שהטעות הכלכלית הגדולה ביותר שנעשתה בשנתיים האחרונות היא התקציב הדו-שנתי והנוסחה החדשה להגדלתו. עד שהגיעה ממשלת נתניהו, היה מותר להגדיל את התקציב ב-1.7% בלבד. כשקמה הממשלה המנופחת "המציאו" ניסן ופישר נוסחה חדשה להגדלת התקציב, שמשמעותה גידול של 2.7% בהוצאה התקציבית, ואף יותר מכך בשנים הבאות.

זה שגוי. זה רע. זה מוביל לניהול בזבזני ולהגדלת נטל המסים, הפוגעת בצמיחה. והעיקר: זה מוביל את ישראל למחוזות מסוכנים של חוב ציבורי גבוה; כי הוצאות גדולות מובילות לגירעון גדול. במצב המדיני-הביטחוני שבו אנו מצויים היינו צריכים לנהל אסטרטגיה הפוכה לחלוטין, של הקטנת החוב הציבורי במהירות, לרמה של 30%-40% מהתוצר, אך הנוסחה החדשה מונעת זאת.

המשותף לגבאי ולניסן הוא, ששניהם ראו איך המשמעת התקציבית הולכת ומתרופפת מול עיניהם, ככל שאווירת הבחירות משתלטת על השיח הפוליטי. אמנם תאריך הבחירות רחוק, אבל השרים, החוששים מהקדמת הבחירות, מציגים כבר עכשיו רעיונות חדשים כדי לקדם את מעמדם בציבור. הבעיה היא, שאי אפשר למצוא לכל אלה פתרון בתקציב 2012 כי הוא כבר סגור. הוא נקבע מראש לפני שנה. אבל הלחצים גוברים, ומתקבלות החלטות על הגדלת ההוצאה בלי קיצוץ בצד השני - כמו, למשל, המענקים החדשים לדיור. הסכנה היא, שנידרדר לפריצה תקציבית ולמשבר פיסקלי.

את זאת גבאי וניסן מבינים היטב. הם יודעים, שהשנתיים הבאות יהיו שנתיים פוליטיות מאוד, עם לחצים אינסופיים להגדלת הוצאות, לחלוקת סובסידיות ומענקים ולכניעות מבישות לחרדים ולוועדים הגדולים. אלה לא יהיו שנתיים של רפורמות ושינויים מבניים נחוצים. אם כך, למה להישאר, לאכול את הלב ולפגוע בתדמית המקצועית שבנו?

הם נתנו את השנתיים שלהם. עכשיו יעשו לביתם, ואנחנו נישאר עם העננים האפורים שבאופק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו