בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלל שובל | הגרעין מסוכן לישראל

הזירה

תגובות

הדאגה מפני התחממות כדור הארץ והחיפוש אחר מקורות אנרגיה נקיים, הביאו מדינות רבות, כולל ישראל, לשקול שימוש באנרגיה גרעינית להפקת חשמל. תוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל הועלתה על ידי חברת חשמל ומשרד התשתיות, וכבר נבחר שטח מתאים - שבטה, שבמרכז הנגב. כל זאת, ללא דיון ציבורי.

אין ספק שיש יתרונות רבים לתחנת כוח גרעינית: אין פליטות של גזי חממה ואין פליטות מתמידות של מזהמי אוויר כימיים או של חלקיקים אורגניים מסרטנים. תחנת כוח כזאת גם תצמצם את התלות ביבוא נפט ופחם. התעשייה הגרעינית נבנתה על עקרונות של "אל-כשל", עם מנגנוני בטיחות משוכללים, גיבוי, מערכות בלימה מאסיוויות וצוותים מאומנים, במטרה למנוע תאונות.

ב-1975 קבע דו"ח רסמוסן, שהעריך את הסכנות ואת הסיכוי לתאונות בתחנות כוח גרעיניות, שבמקרה של תאונה רצינית בקירבת יישוב עירוני צפוף, הנזק הבריאותי והסביבתי יהיה חמור. כותבי אותו דו"ח אמנם העריכו שהסיכוי לתאונה גרעינית כזאת הוא אחד למיליון, אולם מאז תחילת עידן התחנות הגרעיניות האזרחיות, ב-1950, אירעו 29 תאונות גדולות וקטנות בעולם, ואלו הסבו נזקים סביבתיים, ואף גרמו לפגיעה בגוף ובנפש. המסקנה היא שהסיכויים לתאונות קשות גדולים בהרבה מכפי שהעריכו בתחילה.

מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, דיווח באחרונה על הנזקים שאירעו בצ'רנוביל שבאוקראינה: "יותר מ-300 אלף אנשים פונו, כ-6 מיליון נחשפו לקרינה, ושטח שגודלו כמחצית מגודלה של איטליה זוהם". למרות גודל האסון הנגרם בתאונה גרעינית, יש לציין שמדינות כמו אוקראינה, יפאן או ארצות הברית יכולות להתגבר על אירועים כאלה ואף לשרוד חברתית, כלכלית ופוליטית. ישראל, לעומת זאת, היא מדינה קטנה וצפופה. במקרה של תאונה קשה הנזק יהיה גדול מאוד. זאת ועוד: בידי אויביה של ישראל - סוריה, איראן, חיזבאללה והחמאס - טילים שדיוקם הולך ומשתפר. פגיעת טיל בתחנת כוח גרעינית עלולה לגרום לפיזור זיהום רדיואקטיבי.

להלן פירוט הנזקים שעלולים להיגרם לישראל במקרה של תאונה גרעינית חמורה. ההערכה מבוססת על הספרות המקצועית ועל הניסיון המר בצ'רנוביל ובפוקושימה שביפאן: 100-1,000 בני אדם ימותו או ילקו במחלה קשה, מיידית או מאוחרת; 100,000-250,000 בני אדם ייחשפו לרמות נמוכות של קרינה, שיכולה בפוטנציה לגרום לסרטן ולנזק גנטי לצאצאיהם; 100,000-250,000 בני אדם יפונו מבתיהם לתקופה של חודשים או שנים, כולל תושבי באר שבע, דימונה, ירוחם ומצפה רמון. שטחים נרחבים בנגב, כולל החי והצומח יזוהמו ברדיו-איזוטופים. ענפי היצוא, ובמיוחד יצוא המזון, ייפגעו קשה. גם ענף התיירות יינזק באופן משמעותי. גם ביטחון המדינה ייפגע משמעותית, עקב תנודת האוכלוסייה, התמוטטות מערכות התחבורה והתשתיות והכאוס שייווצר.

האם עלינו להקים תחנות כוח גרעיניות למרות כל הסיכונים הללו? לדעתי לא. על אף היתרונות הגלומים בשימוש באנרגיה אטומית, נראה שתחנות הכוח הגרעיניות במצבן הבטיחותי הנוכחי אינן מתאימות לישראל. אם כן, מה הן החלופות לתחנה הגרעינית? ראשית, חיסכון באנרגיה - בתעשייה, בחקלאות ובבית. שנית, מחקר ופיתוח של אנרגיה נקייה ממקורות אחרים, כגון שמש ורוח שישראל ברוכה בהם. ומשום שמקורות אלה לא ימלאו את כל הצרכים, אין גם מנוס מלהמשיך להשתמש בפחם, בסולר ובגז טבעי עד שהתעשייה העולמית תפתח תחנות כוח גרעיניות "אל-כשל" אמיתיות ובטוחות לחלוטין.

פרופ' שובל הוא ראש החוג למדעי בריאות הסביבה במכללה האקדמית הדסה. בעבר היה חבר הוועדה להערכת סיכונים סביבתיים של מפעלים גרעיניים מטעם הוועדה לאנרגיה אטומית



בדיקה לגילוי סימני קרינה בפוקושימה, יפאן. הסיכון רב מדי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו