בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | מהפכת כיכר הקוטג'

תגובות

דבר אחד טוב כבר יצא לנו ממהפכת כיכר הקוטג'. הציבור הוכיח, שהוא כבר לא אדיש. שהוא כבר לא מוכן לקנות כל מוצר בכל מחיר. שהוא מסוגל להתארגן באופן וולונטרי בפייסבוק ולאיים בחרם צרכנים על כל מי שעושה ממנו צחוק, במקרה הזה יצרני החלב ומוצריו.

הנהלת תנובה הוכיחה, שהכוח סיחרר את ראשה. היא היתה משוכנעת שתוכל להעלות את מחיר הקוטג' (שהוא מרכיב מרכזי ברווחיות שלה) פעם אחר פעם בלי חשבון. אבל עכשיו התברר, שהיא העלתה את המחיר פעם אחת יותר מדי. המחאה הציבורית החריפה שהתעוררה כבר הניבה פירות. חלק מרשתות המזון הורידו את מחיר הקוטג' וגם את מחיר החלב והגבינה הלבנה. אבל מדובר בהורדה קצרת טווח, לכמה ימים בלבד, אין מדובר עדיין בניצחון במאבק.

לא לחינם התרכז הכעס דווקא בענף החלב. מחיר החלב, הגבינות והיוגורט אצלנו גבוה בעשרות אחוזים ממחירם באירופה או בארצות הברית. זה קורה כאן בשל המבנה הקרטליסטי של הענף. מדובר במבנה ארכאי, לא יעיל, שכל מטרתו להגן על הרפתנים ועל היצרנים, ולדפוק את הצרכן.

לקרטל הפסול הזה שלוש שכבות. בשכבה הראשונה בעלי הרפתות - קיבוצים, מושבים, איכרים וחוות בודדים. זו הקבוצה הכי חזקה. מאחוריה ניצב הלובי החקלאי כולו. לכל אחד מהם יש מכסת ייצור לחלב, שנקבעה בזמנה לפי השתייכות פוליטית, וגם המחיר נקבע מלמעלה, על ידי "מועצת החלב". אין תחרות בין הרפתות, והתוצאה היא שהן פחות יעילות ממה שמקובל בעולם. לעומת זאת, המחיר שהן מקבלות בעבור החלב הוא גבוה יותר ממה שמקובל באירופה או בארה"ב.

בשכבה השנייה של הקרטל נמצאים היצרנים: תנובה, טרה ושטראוס. מדובר בשוק שבו התחרות מוגבלת כי שלוש חברות שולטות בשוק, ואחת מהן - תנובה - היא הפירמה הגדולה והמובילה. אם תנובה מעלה מחיר, שטראוס וטרה אינן צריכות לקבל טלפון או אי-מייל. הן רואות את זה בשוק ויכולות להתאים את מחיריהן. התוצאה היא מחירים גבוהים מדי לצרכן ורווחים גבוהים מדי ליצרנים.

השכבה השלישית של הקרטל היא החלטת ממשלה תמוהה ביותר. מדובר בהחלטה המונעת בפועל יבוא של חלב ומוצריו. חלב ניגר אסור כלל לייבא לישראל, ואם רוצים לייבא גבינות לבנות או קשות יש לשלם מכסים אדירים, הנעים בין 100 ל-200 (!) אחוז. לכן המחירים בארץ יכולים להיות כה גבוהים. אין מולם תחרות אפקטיבית מיבוא.

יש מי שאומרים, שהפתרון הוא הכנסת מוצרי החלב לפיקוח מחירים. אבל הם טועים. הדבר הכי רע שיכול לקרות לנו הוא, ששני פקידים ממשלתיים יקבעו את מחיר מוצרי החלב. הרי קל יותר "לשכנע" שני פקידים מלשכנע את השוק. מארק מושביץ', הבעלים האגדי של עלית, סיפר לי פעם, שהתקופה הכי רווחית של החברה היתה כשהיא היתה תחת פיקוח מחירים.

הציבור צריך לדעת, שכאשר מוצרים נכנסים לפיקוח, האיכות שלהם יורדת והמגוון שלהם מצטמצם. החברות אינן משקיעות בפיתוח ובחידושים. ראו את המגוון העלוב והמיושן של המוצרים שסיפקו המדינות הקומוניסטיות לאזרחיהן. שם היה פיקוח על הכל.

הפתרון לקרטל החלב הוא שונה. יש לבטל את מועצת החלב ולהעביר את הרפתות לתחרות על איכות ומחיר. כמו כן יש לבטל את המכסים הדראקוניים על מוצרי החלב ולאפשר יבוא חלב ניגר בלי שום מגבלה. יובל שטייניץ אינו צריך "לשקול" התרת יבוא של מוצרי חלב וגבינות, אלא לבצע זאת. אז, ורק אז, מחיר הקוטג' יירד פלאים לגובה הסביר שלו, כפי שהוא באירופה. בלי פיקוח, בלי שוטרים, בלי קנסות ובלי מועצות.

היבוא החופשי והתחרות המשוכללת הם שיעשו את המלאכה. מהפכת כיכר הקוטג' תגיע אז לסיומה המוצלח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו