בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נפתלי רוטנברג | הניחו ל"יזכור"

תגובות

המריבה התורנית המיותרת האחרונה בין דתיים לחילוניים נסובה על החלטת הרמטכ"ל, לקרוא מעתה בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נוסח אחיד של ה"יזכור": "יזכור אלוהים את בניו ובנותיו..." במקום "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו..."

ה"יזכור" שהיה מקובל עד היום איננו תפילה דתית, אלא קטע ספרותי מקורי שחובר על ידי ברל כצנלסון מיד לאחר קרב תל חי. ברל לא "הוציא" מה"יזכור" את שם אלוהים, שלא היה שם, אלא דווקא "הכניס" את המלים "יזכור את הנשמות הטהורות", כדי ליצור חיבור למסורת בהשראת תפילת ה"יזכור" הנהוגה בקהילות אשכנז. טרם שככו קרבות מלחמת השחרור, הוכנס ה"יזכור" של ברל, בשינויים מסוימים, לטקסי הזיכרון לנופלים. בנוסף, נאמרו בצה"ל גם התפילות אל מלא רחמים, פרק תהלים וקדיש.

קשה להבין מה פסול מצאו הרב שלמה גורן ואחרים בהקראת הספד ספרותי, הקורא לעם ישראל לזכור את הנופלים במלחמותיו. מדוע לא היו יכולים להסתפק בתפילת אל מלא רחמים, בתהלים ובקדיש? מדוע לא השאירו על כנה קריאה שכל העם, דתיים כחילוניים, יכול היה להזדהות אתה?

ההתעקשות על הכנסת שם אלוהים לקטע המדובר יצרה חיבור כלאיים, שעטנז תוכני וסגנוני, שהרי רק השם "עם ישראל" הוחלף ב"אלוהים" והשאר עומד בעינו. הדחיפה הגסה של שם אלוהים לנוסח ה"יזכור" של ברל הוציאה ממנו את רוח אלוהים. לא להתריס כלפי שמיא ביקשו מי שקבעו את הקריאה "יזכור עם ישראל", אלא לאחד את כלל ישראל סביב זכר הנופלים. משום כך גם שינו בצה"ל, כבר בסוף מלחמת השחרור, את הנוסח המקורי של ברל והוציאו ממנו את המשפט שהתייחס לכך שהנופלים בתל חי היו אנשי תנועת העבודה.

אני רוצה לפנות למפעילי הלחץ הדתיים: אלפי חילונים עומדים בטקסי יום הזיכרון ומכבדים את התפילה הדתית הנישאת לאחר ה"יזכור". חלקם לא מאמינים באלוהים ואינם מזדהים עם מלות התפילה. הם מכבדים את המעמד. עם משפט אחד הם יכולים להזדהות: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו..." כיצד העזתם לקחת מהם את המעט הזה?! במחיקת קולמוס ברוטלית זרעתם פירוד בעם דווקא במעמד הזיכרון. הכנסת שם אלוהים במקום עם ישראל לא מחזקת את הקשר למסורת אלא להיפך: מחלישה אותו. אתם מבריחים ציבור שלם בישראל לטקסים נפרדים, שבהם, מטבע הדברים וכתגובה לחוסר ההתחשבות מצדכם - גם התפילות המסורתיות לא יתקבלו בשתיקה מכבדת.

בשנים 77'-80' שירתתי כרב הצבאי הראשון של בית הספר לקצינים. בטקסי הזיכרון הזדהו כולם, דתיים וחילוניים, עם ה"יזכור" הממלכתי, ואחר כך התרגשו כשאמרתי את תפילת "אל מלא רחמים". אני מבקש מהרמטכ"ל: אנא, שקול את ההחלטה מחדש. 25 שנים אני משמש רב היישוב הר אדר שרוב תושביו חילונים. הנוער שלנו מארגן כל שנה את טקס הזיכרון באופן מרגש ביותר. לא עלה בדעתי לשנות חלילה את ה"יזכור", המאחד את כל התושבים סביב זיכרון ומסורת משותפים. בניו ובנותיו החיים של עם ישראל זוכרים באופן מסורתי ויהודי את בניו ובנותיו שחירפו נפשם למענם. אם עם ישראל יזכור - גם אלוהים זוכר.

הרב פרופ' רוטנברג הוא רב היישוב הר אדר ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו