בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יורם בלשר | רפואה לעשירים, רפואה לעניים

תגובות

מצבה הקשה של מערכת הבריאות הציבורית, העומד במרכז המאבק שמובילה ההסתדרות הרפואית בשבועות האחרונים, מחייב את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מצבה של מערכת הבריאות במדינת ישראל.

הדרישות של ההסתדרות הרפואית לרפורמות במערכת הן צודקות וחשובות, אולם הן רק קצה הקרחון בתהליך החיוני כל כך של החזרת האופי הציבורי למערכת הבריאות. משא ומתן על חידוש הסכם שכר קיבוצי אינו יכול לשמש פלטפורמה לרפורמה יסודית. לשם כך נדרש דיון מורכב, תוך שיתוף גורמים מן המערכת ומן הציבור, לגיבוש רעיונות חדשניים ודרכים ליישומם.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנכנס לתוקף בינואר 1995, קיבל את הדחיפה המכרעת ליישומו מוועדת חקירה ממלכתית בראשות שופטת בית המשפט העליון, שושנה נתניהו. החוק מבטיח שירותי רפואה ובריאות לכל תושב בישראל, באחריות המדינה וברמת שוויונית, אך מאז נכנס לתוקפו, מערכת הבריאות רק הולכת ומאבדת את אופיה הציבורי על חשבון התחזקות הרפואה הפרטית. אם בינואר 1995 עמדה ההוצאה הפרטית על כ-24% מסך ההוצאה לבריאות, כיום אנו מתקרבים ל-40%. המשמעות: יצירת מערכת בריאות מיטיבה ומשוכללת לעשירים, ומערכת ירודה ברמתה ובזמינותה למעוטי היכולת.

תוחלת החיים בצפון המדינה ובדרומה נמוכה בשלוש עד ארבע שנים בהשוואה למרכז הארץ, ותמותת התינוקות כפולה בפריפריה לעומת המרכז (ומשולשת במגזר הבדווי בדרום). המחסור ברופאים - תופעה כלל-עולמית שתלך ותחריף לפי התחזיות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) - לצד השקעה חסרה בתשתיות והעדר יצירתיות במשיכה של כוח אדם רפואי, רק יחמירו את המצב.

12% מהרופאים שקיבלו רשיון בשנות ה-2000 נטשו את המקצוע. במקצועות לא מעטים ניכר מחסור ברופאים גם במרכז הארץ, כמו בטיפול נמרץ בכלל, ובילדים בפרט. כבר היום יש ילדים הזקוקים לטיפול נמרץ ולא מקבלים אותו כנדרש. בעתיד הקרוב אנו עלולים לעמוד שבורי לב למראה ילדים חולים במחלות קשות, שלא יקבלו את הטיפול שהרפואה יודעת להעניק להם וישלמו בנכות או אף בחייהם.

מאות חולים, הזקוקים לאשפוז ביחידות לטיפול נמרץ, מטופלים במחלקות פנימיות שלא נועדו לטיפול אינטנסיבי שכזה. מספר מיטות האשפוז ירד בשנים האחרונות ביחס למספר התושבים, והתוצאה: חולים וחולות חשופי שת שוכבים בפרוזדורים ללא פרטיות, מתוך פגיעה באיכות הטיפול. כדי לעמוד בלחץ, משוחררים חולים מבתי החולים לאחר שהות מינימלית כאשר הם רחוקים מהבראה. אין פלא אפוא, שרבע מהם שבים לאשפוז חוזר מאותה הסיבה שבגללה אושפזו מלכתחילה.

ההתעלמות מהכתובת על הקיר עכשיו תעלה במשאבים אדירים לתיקונה של מערכת הבריאות. כך קרה בבריטניה לפני שנים אחדות, כשנדרשו מיליארדי ליש"ט וכך, עתה בארצות הברית, כאשר הנשיא ברק אובמה מנסה לבצע רפורמה במערכת הבריאות, בעלות של עשרות מיליארדי דולרים.

רשימת הנושאים הדורשים ניתוח מעמיק ארוכה: מבנה ההעסקה של הרופאים לרבות מבנה השכר; יישום זכותו של החולה לבחור את רופאו, בחינת מנגנוני המימון של קופות החולים, לרבות הרעיון להקמה של רשות מקצועית ובלתי תלויה, אשר תפקח על ההתקשרויות והתעריפים של שירותים רפואיים, וכן על בתי החולים הציבוריים.

מיהרנו לברך על המוגמר ולטפוח לעצמנו על השכם, כאשר התקבלנו למשפחת המדינות המפותחות, ה-OECD. לדאבון הלב, ישראל מזדנבת בקבוצת המאסף בכל מדדי הבריאות. אם ברצוננו לשדרג את מעמדנו ולהציל את אופיה הציבורי של מערכת הבריאות תוך כדי הבטחת עתידה, אין כל דרך רצינית לעשות זאת אלא באמצעות כינונה של ועדת חקירה ממלכתית, על כל כוחה וסמכויותיה.

ד"ר בלשר היה יו"ר ההסתדרות הרפואית



חולים שוכבים במסדרון. בקרוב נראה ילדים שלא יקבלו את הטיפול שהרפואה יודעת לתת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו