בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רמי לבני | הרפורמה תהרוס את החינוך

תגובות

חישבו על המורים שהותירו בכם זיכרונות משמעותיים בילדותכם. על המורה הקשוחה עם המבטא הכבד, על זו שהשמיעה דעות פוליטיות לא מקובלות, על המורה להתעמלות ששיחק אתכם כדורגל ועל המורה שלא תמיד שעתה לתוכנית הלימודים, אבל לפעמים נתנה עצה מפתיעה. חישבו על המורים בעלי האישיות המיוחדת, שאולי חשבנו שהם לא "מקצועיים" מספיק. הרפורמות שמובילים משרד האוצר וארגון המורים העל-יסודיים מתחילות תהליך, שבסופו מורים כאלה ייעלמו מבתי הספר.

בעוד שמבחינת נציגי המורים ההישג העיקרי שנחלו בתוכנית "עוז לתמורה" הוא העלאה ניכרת בשכר, מבחינת משרד האוצר התיקון החשוב הוא הכנסת קריטריונים למדידת מורים ובתי ספר. במסיבת עיתונאים כינה זאת נתניהו "יצירת קשר בין תשומות לתפוקות". כלומר, "המורים ייתנו יותר ויקבלו יותר". החלק הזה של הרפורמה, שכמעט שלא זכה לתשומת לב ציבורית, הוא שינוי היסטורי שאין להפריז בחומרתו - של חדרי המורים ושל החינוך בכלל.

מעתה לא יקבלו עוד המורים שכר יסוד שווה, לפי ההשכלה, הוותק ואחוזי המשרה, ובתי הספר יידרשו להפעיל מנגנונים למדידת ביצועי המורים, שלפיהם יוחלט על שכרו של כל מורה. נשמעות אמנם הבטחות, שהמדידה לא תתייחס רק לציוני התלמידים במבחני הבגרות אלא גם לפרמטרים כמו השקעה והערכות מנהל, אולם הדבר אינו משנה את העיקרון של מסחור הפעולה החינוכית.

הערכה ומדידה הן חלק בלתי נפרד מחינוך, שמטרה מרכזית שלו היא להכין את בוגריו לתעסוקה וללימודים גבוהים. עד כה לא נמצא תחליף יעיל למבחנים ולתעודות. חשוב גם לעודד מצוינות והשכלה אצל המורים. הערכה ומדידה הן מרכיב חשוב של החינוך, אך בשום אופן לא מרכיב בלעדי. למרבה הצער, לא כך סבורה הממשלה. שכר דיפרנציאלי, פתיחת אזורי הרישום שתאפשר להורים לבחור את בית הספר של ילדיהם בשוק החופשי, הרחבת הניהול העצמי - הכיוון של הרפורמות שמובילה הממשלה הוא ברור: הפיכת החינוך למערכת שמתנהלת לפי עקרונות עסקיים של תחרותיות והיצע וביקוש.

ומה כל כך רע בזה, אפשר לשאול. זוהי השאלה שהסוציאל-דמוקרטיה, שמצליחה לשכנע מדוע יש להעניק לעובדים שכר הוגן ותנאים סוציאליים, מתקשה להשיב עליה. מה כל כך רע בתגמול מורים לפי הישגים, מה כל כך רע במיקור חוץ של שירותי רווחה וסיעוד, בהעברת חופי הים לידיים פרטיות? הסוציאל-דמוקרטיה מתקשה להסביר איך תהליכים אלה ישפיעו על חיינו וזו אחת הסיבות המרכזיות למשבר שבו היא שרויה. אפשר להזהיר מפני הפרטה פרועה ולדבר על שוויון וסולידריות, אך במציאות שבה אנשים כה רבים חווים את חייהם כמאבק אינדיווידואלי להישרדות והתקדמות, ערכים אלה נשמעים מופשטים ומנותקים.

הרפורמות החינוכיות שמובילה הממשלה מוכיחות שוב, כי האמירות האופנתיות על כך ש"אין יותר ימין ושמאל", מסתירות אמת הפוכה: בישראל יש שלטון ימני אידיאולוגי עקבי ושאפתני. ימין מדיני, ימין כלכלי-חברתי וימין חינוכי. והימין הזה משנה את החברה לעומק.

במקום לשמור על בית הספר מכל משמר מפני היגיון השוק, ולאפשר לו להיות מקום שנשמת אפו היא קשרים בלתי פורמליים ומשמעותיים בין ילדים למבוגרים - הימין מבקש להפוך את בית הספר לחברה עסקית. חדר המורים יהיה זירת תחרות, התלמידים יהיו צרכנים והמורים, טכנוקרטים של חינוך - מוצלחים, יעילים וחלולים. הרפורמה החינוכית של הימין לא תציל את החינוך אלא תהרוס אותו.

יש דברים בחיים שאי אפשר לכמת: חיוך, עצה, השראה, דוגמה אישית. אסור לתת לנתניהו, לגדעון סער ולרן ארז להשכיח זאת.

הכותב הוא יו"ר (משותף) של יוזמת "דרישת שלום - בונים מחדש את מחנה השלום"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו