בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאיר אלרן | נקודת מפנה בהגנת העורף

תגובות

השבוע נערך תרגיל הגנת העורף הלאומי השנתי, החמישי ברציפות מאז מלחמת לבנון השנייה, שסומנה כנקודת מפנה בהתייחסות הממשלתית לחזית האזרחית. תרגול האוכלוסייה והרשויות השונות אובחן כמרכיב מרכזי בהתכוננות העורף לעימות נרחב, שבו - לפי תרחישי הייחוס של צה"ל - צפויים ליפול במרכזי אוכלוסייה עשרות טילים ורקטות במשך כחודש, רובם עם ראשי קרב קונוונציונליים, חלקם אולי עם ראש קרב כימי. התוצאה תהיה נפגעים רבים ופגיעות נרחבות במתקנים חיוניים, למשל של חברת החשמל, בין היתר גם עקב הגידול הצפוי בדיוק של הראשים הקרביים והתקפות אפשריות על רשתות מחשבים.

תמונת האיום המוצגת על ידי צה"ל חמורה ומתעצמת. אין ספק כי תרגול הציבור הרחב והגופים האחראים על המענה הוא חיוני וראוי. טוב עושים הממונים על החזית האזרחית המקיימים תרגול שנתי רחב היקף, למרות מה שמסתמן כאדישות נמשכת של חלק מהציבור וקולות המסתייגים מ"הבהלתו". תרגיל מקיף מסוג זה, המהווה את שיאה של שנת אימונים ותרגולות מקומיים ומגזריים, אמור לא רק לשפר את כישורי המערכות השונות ואת שיתוף הפעולה ביניהן - אלא גם לחשוף ליקויים ולאפשר הפקת לקחים לשנת העבודה הבאה. תרגול הילדים בבתי הספר חשוב במיוחד כמרכיב חינוכי בראייה עתידית.

עם זאת, בנסיבות אלה אין מנוס גם מחשבון נפש לאומי לגבי ההתקדמות, שחלה בישראל, בחמש השנים שחלפו מאז המשבר בעורף במלחמת לבנון השנייה. אכן, הרבה נעשה מאז בכל הנוגע להגנת העורף. בשנה האחרונה חלה קפיצת מדרגה חשובה בתחום ההגנה האקטיבית, עם הצלחתה המרשימה של מערכת "כיפת ברזל" להגנה מפני רקטות טקטיות קצרות טווח, ועם המשך הפיתוח של המערכות הנוספות במסגרת ההגנה הרב-שכבתית. לכך מיתוספים צעדים חשובים בתחום ההתרעה הנקודתית, השליטה והבקרה, חיזוק הרשויות המקומיות והחוסן הקהילתי.

עם זאת, כל אלה ואחרים אינם מצטרפים למענה אינטגרטיבי כוללני, המבוסס על תפישת ביטחון לאומית ביחס להגנת החזית האזרחית מול איומי הייחוס. כל עוד לא תהיה תפישה כוללת כזאת, ישראל לא תמצה את יכולותיה במענה לאיומים המתפתחים וספק אם תצמצם, כנדרש, את הפער הגדל בין האיום ליכולת המענה.

הרבה ממה שנעשה עד כה - וזה אינו מעט כלל - מתבצע באיחור ובהיסוס ובדרך כלל עקב לחצים מלמטה. התמונה מצטיירת כאוסף מקרי למדי של מהלכים. הדבר נובע מכך שבישראל אין עדיין גורם ממלכתי מוסמך, המופקד בצורה ברורה וחוקית על היערכות החזית האזרחית וניהולה בשעת משבר. הקמת המשרד להגנת העורף יכולה לשמש הזדמנות חשובה מאוד לשינוי מהותי במצב המדאיג הזה. בהינתן הסמכויות המתחייבות יוכלו המשרד החדש והשר העומד בראשו, כך יש לקוות, לגבש תפישת יסוד לאומית להגנת העורף ולגזור ממנה תוכנית עבודה ממלכתית מתוקצבת רב-שנתית, שתשמש בסיס מוצק ומוסכם לבניית המענה המערכתי הנדרש. "נקודת מפנה 5" תוכל אז להפוך לנקודת מפנה של ממש בהיערכות העורף.

תא"ל (מיל') מאיר אלרן משמש כראש התוכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקרי ביטחון לאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו