בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אושי שהם-קראוס | קריקטורה על מהפכה

תגובות

דרמת הקוטג', שריתקה את התקשורת בשבוע שעבר, הוצגה כדוגמה לכוח הפוליטי שטמון בפייסבוק. אלא שדווקא "הצלחתה" של המחאה דורשת בחינה של הטענה, שלפיה הולכת וקמה לנו "פוליטיקה וירטואלית" חדשה ודמוקרטית, באמצעות אקטיוויזם מבוסס רשת.

רעיון האזרחות האקטיבית מקורו ביוון העתיקה. אריסטו זיהה את האזרחות הפעילה עם טבע האדם. בימינו המצב שונה. מערכות הענק החברתיות, ובראשן המדינות המודרניות, הופכות את האדם לפסיבי. הדמוקרטיה הישירה שפעלה בעולם היווני נעלמה לטובת משטר נציגים המשטיח את דמותו של האזרח הפעיל ומקטין את קולו לדרגת פתק בקלפי. האגורה, השוק האתונאי, פינה את מקומו לזירה אלקטרונית שהיתה עד לשנים האחרונות חד-כיוונית: מהאולפן אל הצופה.

קל אפוא להבין את התלהבותם של מומחים למיניהם מכניסתה של רשת האינטרנט מבוססת תוכן הגולשים לזירה הצרכנית והפוליטית. הנה, אומרים לנו, חוזרת כיכר השוק בגלגולה הווירטואלי, ומעניקה תוקף מחודש לקולו של האזרח. הודעות ומסרים יוצרים התארגנויות חדשות וקהילות פוליטיות ובסופו של התהליך, ההמונים אף יוצאים מבתיהם ותובעים את זכויותיהם בעולם "הממשי".

קשה להתכחש לעוצמת הרשתות החברתיות ולאפשרות הטמונה בה להעצמה של מיליארדי בני אדם. אלא שהציפיות לפוליטיקה ולדמוקרטיה וירטואלית מוגזמות ומוקדמות. הממשק שיצליח לשלב את האפשרויות הטכנולוגיות עם פעולה פוליטית אמיתית אינו קיים עדיין וספק אם יופיע.

אין לזלזל בהפלתם הצפויה של רודנים כמועמר קדאפי או בשאר אסד, באמצעות תנועה שהחלה את דרכה בפייסבוק. אך הצלחת המהפכה הווירטואלית תימדד במשטר הממשי שיחליף את הרודנים המופלים וביכולתם של אותם המונים להמשיך ולהיטיב את מצבם באופן פתוח וחופשי בכלים וירטואליים.

יותר מכל, נראה כי תקשורת ההמונים התאהבה באגדה החדשה על הפייסבוק שמשנה משטרים. ההתאהבות ניזונה מן הנרקיסיזם של מומחי אינטרנט למיניהם, המשליכים על העולם הווירטואלי פנטזיות פוליטיות לא בשלות. המהפכות בעולם הערבי הוכיחו, כי בכוחו של המדיום החדש לכרסם בשלטון ואף להפילו, אולם אין הוא מסוגל ליצור אלטרנטיבה חיובית, וזהו מבחנו האמיתי של שינוי פוליטי.

"מהפכת הקוטג'" נעדרת אפילו את העוצמה של המהפכות בעולם הערבי. זוהי קריקטורה של פוליטיקה אקטיבית. יותר מהתנהלות חברתית או צרכנית, היא מזכירה הצבעה טלפונית בתוכניות ריאליטי - מחאה בלתי מחייבת, הנעשית בהיסח הדעת, מתוך התלהבות שטחית. היא מכוונת נגד אובייקט מעורפל ואינה מצליחה לייצר דיון משמעותי. למרות ש"מחאתם" של מגיבי הפייסבוק כנה, היא אינה מחייבת אותם לשום פעולה.

דווקא נושא פעוט, כקרב על מחירה של גבינה, ממחיש את חוסר בשלותה של הפוליטיקה הווירטואלית. ספק אם מי ממאות אלפי משתמשי פייסבוק הישראלים הנם בעלי מודעות פוליטית צרכנית עמוקה דיה כדי לייצר מחאה כללית יותר, הנוגעת לתהליכים הכלכליים והחברתיים שהביאו לעליות המחירים. כדי לייצר מחאה כזאת, יש להסכים על אג'נדה, להשיג מידע אמין ומורכב, להתכנס תחת מטרה אחת, ובעיקר - להציע סדר חדש. בבואנו לחפש סדר כזה במהפכת הפייסבוק, מבטנו אובד בין מיליארדי הסטטוסים, התמונות המשפחתיות ולחיצות ה"לייק".

ד"ר שהם-קראוס מלמד פילוסופיה של הכלכלה במכללה למינהל ומתמחה ביצירת אירועי אינטרנט המוניים, משחקי קרוס מדיה ותוכניות לימוד אינטרנטיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו