בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הפנים חוקר

תגובות

בחודשים האחרונים התפרסמו ב"הארץ" שתי ידיעות, המלמדות על כך שמשרד הפנים אוסף מידע על אנשים הנזקקים לשירותיו. במקרה הראשון דובר ביהודי אמריקאי שביקש לעלות לישראל. בקשתו סורבה כי משרד הפנים גילה, שבדף הפייסבוק שלו היה קישור לאתר נוצרי מיסיונרי. במקרה השני סורב אזרח ישראלי לקבל שירות לאחר שסיפר בראיון למוסף "הארץ", שבטעות נרשם כיהודי בתעודת הזהות.

משרד הפנים אוסף מידע על אזרחים וזרים לא רק ממקורות דוממים. מתעורר אצלי חשד, שהוא מפעיל רשת של מלשינים, המספקים למשרד מידע שהוא משתמש בו בבואו להחליט בבקשות להסדרת מעמד.

לפני חודשים מספר הייתי בסניף משרד הפנים בירושלים בלוויית לקוחה שביקשה להסדיר את מעמדה בישראל מטעמים הומניטריים. הפקידה ידעה פרטים על חיי האשה, אף כי חלק מהם לא היו מדויקים. כך, למשל, ידעה הפקידה שהאשה ביקרה בעבר במפגש של יהודים משיחיים. היא אף ידעה את שם בן זוגה לשעבר, אף כי טעתה כשסברה שילדה ילד ממנו. הפקידה הטיחה באשה, אשר סיפרה בכאב על הפלה שעברה: "לי ידוע שראו אותך בהריון מתקדם, בחודשים שלא עושים הפלה, את בטוח לא ילדת?" (השאלה מתועדת בפרוטוקול השימוע).

האם ראוי שמשרד הפנים, או מי מטעמו, יעסוק בחקירות ובבילוש אחרי אזרחים או זרים הנדרשים לשירותיו? מצד אחד, יש בכך היגיון. הדבר עשוי לסייע למדינה למנוע מאנשים שאינם זכאים למעמד על פי חוקיה ונוהליה להשיג מעמד באופן שקרי. כך, למשל, חקירה יכולה לגלות, שנישואים של ישראלי וזרה אינם אלא נישואים פיקטיביים, שנועדו רק להשיג לאשה מעמד בדרכי מרמה.

מצד אחר עולה חשש כבד מפני מצב שבו "האח הגדול" בדמות משרד הפנים (גוף שאינו חלק ממנגנוני הביטחון) אוגר מידע על אזרחי המדינה ותושביה, תוך כדי פגיעה קשה בזכויות אדם, ובראשן הזכות לפרטיות.

לדעתי, האינטרס של השמירה על הזכות לפרטיות והחשש מפני הידרדרות מדינת ישראל למדינה אורווליאנית, גוברים על האינטרס הלגיטימי לכאורה של המדינה במניעת רכישת מעמד בדרכי מרמה. לכן יש לאסור על משרד הפנים לפעול כרשות חוקרת, לפחות ככל שמדובר באיסוף מידע באופן יזום.

גם אם עמדתי לא תתקבל, ומשרד הפנים יעמוד על המשך פעילותו כגוף לאיסוף מודיעין, הרי שחובה עליו להסדיר את הנושא באופן שקוף וברור. במצב הנוכחי אין מדובר במדיניות מוצהרת. אשר על כן לא הסדיר המשרד סוגיות שיש הכרח להסדירן, כגון הדרכים לאימות מקורות המידע, הפרוצדורה לחשיפת המידע לפני מי שנגדו הוא משמש, על מנת שיוכל להגיב עליו, וכיוצא בזה.

המצב הנוכחי, שבו משרד הפנים פועל כרשות חוקרת בלי להצהיר על כך בריש גלי, הוא בלתי ראוי ובלתי חוקי. אם המשרד עומד על רצונו לנהוג כך, עליו להעלות מדיניות זו על הכתב. זאת ועוד, לנוכח רגישות העניין יש לדרוש שהנושא יוסדר בחקיקה ראשית של הכנסת.

כך או כך, במוקדם או במאוחר יתגלגל העניין לפתחו של בית המשפט העליון, אשר יתבקש להכריע בשאלת חוקתיות הנוהג הזה של משרד הפנים. כך ראוי שהדברים יתנהלו במדינה דמוקרטית.

עו"ד ד"ר לבנת מלמד בקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו