בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהודה בן מאיר | לשנות את הקואליציה

תגובות

על טעויות השמאל הישראלי, הגזמותיו, קיצוניותו וניתוקו מן המציאות אפשר לכתוב ספר. לכאורה לא היה הדבר צריך להטריד איש יתר על המידה. אולם הצרה, היא שבעמדותיו והתבטאויותיו הוא מרחיק חלקים רבים מהציבור הישראלי מתמיכה בעמדות מתונות ומאוזנות.

קשה להפריז בחלקו של השמאל הישראלי בחיזוק הימין והימין הקיצוני. דוגמה קלאסית היא ההכרה במדינת ישראל כבמדינה יהודית. לא ברור, מדוע לנשיא ברק אובמה מותר להדגיש בכל הזדמנות שישראל חייבת להיות "מדינה יהודית ומולדת לעם היהודי", ולבנימין נתניהו אסור. לא מובן, מדוע צרפת יכולה לדבר במסמך רשמי שהוגש לשני הצדדים על "שתי מדינות לשני עמים", שלא לדבר על החלטת האו"ם שדיברה במפורש על מדינה יהודית, ואילו העלאת הדרישה הזאת על ידי ישראל היא פשע.

במאמר המערכת של "הארץ" (17.6) נכתב, שהדרישה מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שכל יהודי בעולם זכאי לעלות אליה, היא בעצם דרישה שיוותרו "על האתוס הלאומי שלהם" ושום מנהיג פלסטיני אינו יכול "להסכים לתכתיב כזה". האומנם? אם אכן הפלסטינים אינם מוכנים להכיר בעובדה שלעם היהודי יש לפחות זיקה מסוימת לארץ הזאת, ושבמסגרת הנכונות לחלק אותה בין שני העמים יש גם להסכים לכך שתתקיים מדינה יהודית, שתהיה פתוחה לעלייה היהודית, כפי שהמדינה הפלסטינית תהיה פתוחה לפני כל פלסטיני - אם גם לזה אין הם מוכנים, הסכסוך באמת אינו פתיר. אין נזק גדול יותר לתהליך שלום מהצגת עמדה מופרכת כזאת.

ממשלת ישראל אכן ראויה לביקורת נוקבת בגין מדיניותה חסרת המעש, המובילה אותנו אל עברי פי פחת, אבל הביקורת צריכה להיות עניינית, סבירה ומשכנעת. הבעיה איננה הדיבורים של נתניהו, אלא המעשים שלו. העקרונות שהציג לפני הכנסת אכן מייצגים קונסנסוס, אבל איש אינו מאמין לו שהוא חולם ליישם אותם.

נתניהו הרוויח ביושר את האי-אמון שהוא מעורר משום שאי אפשר להציג את העקרונות הללו, ובו בזמן לקרוץ לציפי חוטובלי, לדני דנון ולזאב אלקין. אי אפשר לדבר על גושי התיישבות, ובו בזמן לבצע תרגיל בממשלה שכל מטרתו לאפשר בנייה במקומות שבינם לבין הגושים אין ולא כלום.

חוסר האמון שנתניהו מעורר בעולם נעוץ בחטא הקדמון, והוא: הקואליציה שהרכיב לפני שנתיים. ראש ממשלה הרוצה בכנות להוביל מהלך מדיני מרחיק לכת אינו מרכיב קואליציה שאי אפשר להוביל אתה מהלך מדיני כלשהו. ערב הבחירות אמר נתניהו, שטעותו הגדולה בקדנציה הראשונה שלו היתה שלא הרכיב ממשלת אחדות. אני מאמין שהדברים נאמרו בכנות, ודווקא משום כך החזרה על אותה טעות אומללה היא כה חמורה.

לא מאוחר מדי עדיין. קואליציה אינה חתונה קתולית, היא ניתנת לשינוי. בכוחו של נתניהו, אם רק ירצה, לחולל את השינוי הפנימי הפוליטי הדרוש. מהלך כזה כרוך אמנם בסיכונים פוליטיים, אבל הנכונות ליטול סיכונים למען מטרה לאומית עליונה היא סימן ההיכר של מנהיג. זה המבחן האמיתי של נתניהו, ועל זה ההיסטוריה תשפוט אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו