בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גורל עזה בידי מצרים | משה ארנס

תגובות

ייתכן שאחת התוצאות החיוביות של ההפגנות ההמוניות שהתקיימו בכיכר תחריר נגד ממשלת מובארק תהיה שינוי במדיניות הממשלה החדשה של מצרים כלפי עזה. פתיחת מעבר הגבול המצרי לעזתים וכניסת סחורות ממצרים לעזה קירבה את הרצועה למצרים, והיא משחררת את ישראל מכמה מהמחויבויות שהיו לה כלפי אוכלוסיית עזה, גם לאחר נסיגת צה"ל לפני יותר מחמש שנים. חלק מהאחריות הזאת עובר עכשיו למצרים, ולא נראה שיהיה צורך בחזרה על אירוע המשט הטורקי לפני שנה. כעת המצרים הם אלה שצריכים להיות אחראים להבטיח הגעת סחורות לאוכלוסיית עזה.

כך צריך להיות. זהו צדק פואטי. רצועת עזה וגורלם המצער של מיליון וחצי הפלסטינים שנדחקו בתוך רצועת החוף הזעירה הם יציריה של מצרים, התוצאה הישירה של ניסיון הכוחות המצרים למחות את מדינת ישראל הצעירה במאי 1948. הצבא המצרי היה בדרכו לתל אביב, אך נהדף בידי הצבא הישראלי הזעיר. בסוף 1948 מצאו את עצמם המצרים בין המצרים - חטיבה אחת היתה מכותרת בכיס פאלוג'ה ואילו יתר הצבא המצרי, שהיה באזור שנקרא כיום רצועת עזה, נותק מבסיסי הבית שלו בידי כוחותיו של יגאל אלון שנכנסו לסיני.

במו"מ על שביתת הנשק, בתיווך נציג האו"ם ראלף באנץ', סירב הנציג המצרי לתביעת ישראל להסיג את צבאו בחזרה למצרים, והתעקש שהוא יישאר בעזה. לפי ההסכם שנחתם ברודוס בפברואר 1949, השליטה בעזה נותרה בידי המצרים. פרט לימי מלחמת סואץ ב-1956 וכמה חודשים לאחר מכן, שלטו המצרים בעזה עד 1967. מדוע לא תוחזר השליטה על רצועת עזה למצרים? זאת אחריות שמן הראוי שיקבלו עליהם. הם אלה שיחליטו אם ההסדר הזה יהיה קבוע או לא.

מאז השתלטות החמאס על עזה ישראל חוששת, ובצדק, ממאגר הטילים וכלי נשק אחרים שצברו לוחמי הטרור של הארגון, שהרי מדובר בכלי נשק שנועדו לתקוף את אזרחיה. זאת היתה הסיבה לסגר שהטילה ישראל על חופי עזה. האם משימה זאת יכולה להיות מוטלת על המצרים? סביר להניח שבדומה לישראל המצרים לא ישישו לראות ייבוא של נשק לחמאס ברצועה, בין שייעשה ביבשה, במנהרות או בים. עדיין לא ברור אם הם יוכלו להשתלט ביעילות על הברחת הנשק לעזה. למרות זאת, ישראל צריכה לקחת את הסיכון הזה, כדי לשחרר את עצמה מהנטל של המשך "הכיבוש".

אם יתברר שמצרים לא מצליחה להשתלט על ההברחות, ניתן יהיה לחדש את הפיקוח של ישראל. בהתחשב בקרבתה של הרצועה ובשטחה הקטן, תמיד תהיה אפשרות לפעול ביעילות להשמדת מאגרי הנשק. בכל מקרה, יש להבהיר כי מעתה מצרים אחראית למניעת הברחת הנשק, והיא תיחשב אחראית לפיגועים שיצאו מעזה ובוצעו בכלי נשק שהוברחו אליה.

לשליטת מצרים ברצועה עשויים להיות כמה יתרונות משמעותיים. כשעזה תהיה בשליטה מצרית, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לראות באור חדש את מודל "שתי מדינות", שנתפש כיום כפתרון המקובל לבעיה הפלסטינית. קרוב לוודאי, שבחלוף הזמן בעיותיהם של הפלסטינים החיים ביו"ש - ואלה החיים ברצועת עזה ומופרדים מיו"ש על ידי שטחים שבשליטתה הריבונית של ישראל - ייתפשו אחרת בעיני הקהילה הבינלאומית, העולם הערבי, ישראל והפלסטינים עצמם. משינוי כזה כולם עשויים לצאת נשכרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו