בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | זר לא יבין זאת

"חי ב-LA LA לנד", יס קומדי, 20:30

תגובות

לפני שבוע פגשתי בחתונה אדם זר שניסה לשכנע אותי שתוכניות מציאות הן, באופן קטגורי, "זבל". ביקשתי מהזר הסבר. "זה הכל זבל זה", נימק הזר והבל קבבונים נשב מפיו. רציתי ללמוד עוד, הרגשתי שבשכרותו הוא משחרר איזו אמת עמוקה שנצורה בנפשו. אבל הזר הלך, כדרכם של זרים, והקיא את נשמתו בגינה. עצרתי רגע לחשוב, אולי יש משהו בדבריו, אולי באמת הכל זבל. אני שומע המון את הטיעון הזה לגבי ריאליטי. יותר מדי אנשים מפתחים סלידה אוטומטית ולא מנומקת מתוכניות מציאות. מספיק שהם מזהים בזווית העין את הסממנים הסגנוניים של הז'אנר ומיד הם נאטמים. כשאני מבקש מהם לנמק הם מתקשים וממלמלים איזו הערה על "צהיבות" ו"תכנים הלא חינוכיים" שמופיעים שם.

מה אתם חושבים על הריאליטי? ספרו לנו בפייסבוק

אני לא אוהב לקרוא לריאליטי זבל. זבל זה לא משהו שאמורים לצרוך, זבל פולטים ומשליכים לכל הרוחות. תוכנית הריאליטי "חי בלה לה לנד" למשל, היא מוצר ברמה הגבוהה ביותר. עבדו עליו אנשי מקצוע וירטואוזים והשקיעו בו הרבה מחשבה, יצירתיות וכסף. התוצאה בהתאם: תוכנית טלוויזיה יעילה, מבריקה, מצחיקה מאוד ולפרקים גם מרגשת. שישה זמרים מזרחיים נשלחו ללוס אנג'לס ושוכנו שם בווילה עם ההבטחה העמומה שאחד מהם יזכה בהזדמנות לכבוש את השוק האמריקאי. נקודת המוצא כבר משכנעת אבל יוצרי "לה לה לנד" לא נתנו לגורל להכתיב דבר. יד יציבה, כזאת שהייתי בוטח בה להטיס אותי לירח, מנווטת את התוכנית, ובסיום כל פרק, בתום הפצצה אפקטיבית, משיבה אותי לבסיסי בשלום. כל אחד מששת המתמודדים משרת את העלילה באופן שונה, איש אינו מיותר. אם דודו אהרן הוא הפרימדונה הדשנה של הווילה אז אביהו שבת הוא היפיוף הצעיר שנושף בעורפו וגורם לו להזיע. אם זהבה בן מסוכסכת עם אחותה התאומה, אז אחותה תגויס לתוכנית ותישלח אל הבמה ברגע המדויק ביותר כדי לקרוע את אבי העורקים של הצופה. הכל בתוכנית נראה מחושב לרמת הפיקסל. התסריטאים שבי זרעיה ורן שריג לקחו את נקודת המוצא המבריקה ומיקסמו אותה כך שתספק את כל צרכינו.

אני מדבר פה במונחים של טייסי קרב, כלבי רוטווילר ואמני טלוויזיה, אבל חשוב להזכיר שהתוצאה היא כיף נטול דאגות ואת זה צריכים לזכור האנשים שמכנים את הז'אנר "זבל". "לה לה לנד" לא מתיימרת לעשות דבר מלבד לבדר ואת זה היא עושה באופן מושלם. גם אם לעתים היא מרושעת (המפגש הברוטלי של זהבה ואחותה תוסרט בקור לב מקפיא), היא לעולם לא תסטה מהמטרה העליונה שלה - בידור יעיל ולא מעליב. הזלזול האוטומטי בריאליטי מרמז על דה-לגיטימציה למוסד הכיף. אנשים עבדו קשה מאוד כדי ש"חי בלה לה לנד" תהיה כל כך קלילה ומהנה. זר לא יבין זאת.

יאיר שלג דווקא קורא להחרים את הריאליטי. מי מהם צודק?



''חי ב-LA LA לנד''. הכל מחושב לרמת הפיקסל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו