בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יובל רוטמן | מנרטיב לעובדות

קטע לסיום

תגובות

פרופ' גבי הרמן טוען, שאין לתפוש את התהליך ההיסטורי כנרטיב, מפני ש"הכוח העיקרי המעצב אותו היה ונשאר רצף עובדות" ("מאחורי הנרטיב יש עובדות", "הארץ" 5.7). ואולם, אין היסטוריה א-פוליטית. שני היסטוריונים לעולם לא יכתבו את אותו מחקר, משום שלא רק התשובות אלא גם השאלות שיציגו - יהיו שונות. היסטוריה היא דין וחשבון שאדם, חברה או תרבות נותנים לעצמם בנוגע לאירועי העבר, ולא ניתן לתת דין וחשבון מבלי להסכים על עובדות. אך האם אפשר בכלל להגיע להסכמה על עובדות?

כל סכסוך מקורו באי הסכמה לגבי עובדות. עובדה אינה עומדת בפני עצמה, אלא נבנית מתוך הקשר היסטורי, חברתי או משפחתי. ההקשר הוא הנרטיב המעניק משמעות לעובדות. אפשר לטעון שאי הסכמה היא ברמת הפרשנות, לא ברמת העובדה, אך טיעון כזה משמעו להאמין שביכולתנו להפריד בין השתיים, שקיימת עובדה ללא פרשנות.

מדינת ישראל הוקמה ב-1948 - עובדה? לא עבור אלה שאינם מכירים בישראל. האם זהו סכסוך על מונח בלבד? כמובן שלא, זהו סכסוך על הגדרת העובדות. אלה המתנגדים לטענה שאירוע מסוים הוא "נכבה" לציבור מסוים ושחרור לאחרים - מסרבים להכיר בהם כעובדות. הכרה בנכבה ובשחרור משמעה לתת להם לגיטימיות כעובדות. וכעובדות, הן יכולות להתקיים בלי סתירה אך ורק כתוצרים של שני נרטיבים שונים.

אי הכרה בקיומם של נרטיבים היסטוריים שונים לא תאפשר להגיע להסכמה פוליטית. אם ברצוננו ליצור כאן עתיד משותף, העובדות אינן יכולות להיקבע על ידי צד אחד בלבד. נרטיב היסטורי יוצר את העובדה בהעניקו לה משמעות.

ד"ר רוטמן הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו