בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | הפופוליזם חוגג

תגובות

הבחירות הבאות ייערכו כנראה רק בעוד שנתיים, אך הקרב על לב הבוחר כבר נמצא בעיצומו. מי ינצח? סילבן שלום, דליה איציק, שלום שמחון, או שלמה בוחבוט? לכל אחד מהם יש הצעות נהדרות לשיפור חיינו.

שלום רוצה שיהיה לנו "סוף שבוע אמיתי". הוא מציע שיום ראשון ייהפך ליום שבתון, וביום שישי נחזור לעבוד חצי יום, כך שנהנה מחופשה שבועית של יומיים וחצי. נכון שבארצות הברית עובדים חמישה ימים מלאים, וכך גם ברוב מדינות תבל. אבל מי היא ארצות הברית הענייה מול המעצמה הישראלית העשירה? לנו די בארבעה ימים וחצי.

שלום אומר, שסך שעות העבודה השבועיות לא יירד, כי יוסיפו עוד חצי שעת עבודה בכל יום בשבוע. אבל שלום מכיר היטב את "חוק התפוקה השולית הפוחתת", ולכן הוא יודע, שהתפוקה בחצי השעה האחרונה תהיה נמוכה מאוד. כמו כן ברור, שרבים מהעובדים לא יישארו לעבוד שש שעות מלאות ביום שישי כי יש "הכנות לשבת". התוצאה תהיה היעדרויות, קיצורים והתחמקויות, כך שיום שישי ייהפך ליום עבודה לא יעיל ולא פרודוקטיבי - וסך כל התפוקה במשק יירד.

אבל במשאל שנערך בעיתון הנפוץ ביותר במדינה זכתה הצעת שלום לרוב מוחץ של 73%. הציבור אוהב את הרעיון לעבוד פחות. אם מישהו היה מציע להאריך את החופשה גם ליום שני, הוא היה גורף 100% הסכמה.

גם לאיציק יש הצעות לשיפור חיי האזרחים, או בעצם האזרחיות. שלשום היא הצליחה להעביר בכנסת, בקריאה טרומית, הצעת חוק לביטול העלאת גיל הפרישה של נשים ל-64. לפי הצעתה, שזכתה לתמיכה גורפת מכל המפלגות, מציפי חוטובלי ועד זהבה גלאון, נשים יוכלו לפרוש לפנסיה כבר בגיל 62.

נכון שאיציק, חוטובלי וגלאון מדברות בהזדמנויות שונות על חשיבות השוויון בין נשים לגברים, אך הן מתכוונות לשוויון בזכויות בלבד. לא בחובות. מבחינתן, שהנשים יפרשו בגיל 62 והגברים ימשיכו לעבוד עוד חמש שנים כדי לממן את הפנסיה שלהן. כל זה מקומם עוד יותר לנוכח העובדה שנשים חיות ארבע שנים יותר מגברים, ולכן הן צריכות בעצם לפרוש בגיל מבוגר יותר מגברים.

לאיציק, חוטובלי וגלאון לא אכפת ש"התיקון" פוגע בעצם בנשים. כי למעסיקים לא יהיה כדאי להשקיע בקידום נשים לדרגות ניהול, או לקבל לעבודה נשים מבוגרות, עקב אופק העבודה הקצר. חשובה להן רק התדמית שכאילו פעלו לטובת הנשים, ולכן הן צריכות להכיר להן טובה בקלפי.

גם שלום שמחון, שר התעשייה, מחפש את אהבת הציבור. כמי שמשמש כנציג המובהק של הלובי החקלאי, הוא מתנגד בכל תוקף להוריד את המכסים הגבוהים המוטלים על יבוא מוצרי חלב. שמחון אמנם יודע שזאת הדרך היחידה שבה ניתן להוריד את מחירי הגבינות והיוגורט באופן קבוע, אך הוא רוצה להמשיך לצ'פר את ציבור מצביעיו המסורתי: החקלאים.

אבל שמחון רוצה גם לשאת חן בעיני הציבור הרחב. לכן הוא מציע: פיקוח על המחירים. אלא שכולנו יודעים, שפיקוח ממשלתי הוא טוב ליצרנים אך רע לצרכנים. ראשית, קל מאוד לעקוף פיקוח כזה. שנית, אם היה מוטל היום פיקוח על מחיר הקוטג', היה מחירו 6.3 שקלים לגביע, בעוד שמחירו הנוכחי, עקב הלחץ הציבורי, ירד ל-5.9 שקלים בלבד. עובדה גם, שכאשר פרצה באחרונה "מלחמת החיתולים", החלה "מגה" לייבא חיתולים מטורקיה, מהלך שהביא לירידת מחיריהם בשוק. כלומר: תחרות עובדת, פיקוח לא.

ויש בכנסת עוד הרבה הצעות "להיטיב עם העם", כמו ההצעה להוריד את המע"מ על מוצרי מזון ודירות. או זו הקוראת להפחתת הבלו על הדלק. ושלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, "קורא לראש הממשלה לבטל את המע"מ על המים".

כולם טובים. כולם רוצים להוריד מסים. כולם רוצים שנעבוד פחות. אז רק תארו לעצמכם מה יקרה כאן, כאשר יום הבחירות ילך ויתקרב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו