בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צפריר רינת | ירוק לעשירים

תגובות

בשבוע שעבר המשיך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן במסעו המסחרר להפיכת החברה הישראלית לסביבתית יותר. ימים ספורים לאחר שהודיע על כוונתו לפעול לשינוי הרגלי הצריכה, כך שישראלים יקנו פחות מוצרים שהם לא ממש הכרחיים, השיק ארדן ביחד עם משרדי ממשלה נוספים תקן מתקדם לבנייה ירוקה. תקן זה אמור להפוך את המגורים בבתים חדשים ובאלה שעוברים שיפוץ לחסכוניים יותר בצריכת מים וחשמל.

יש לשבח את ארדן על כך שהוא לא מסתפק בהתמודדות עם נזקיה של תרבות הצריכה עתירת הפסולת והזיהומים, אלא מנסה לשנות אותה. עם זאת, עולות כמה שאלות מטרידות לגבי הפער ההולך ומתרחב בין אלה שיכולים לבחור מה לצרוך ועד כמה הבית שלהם יהיה ירוק, לבין אלה המתקשים לקנות מצרכים בסיסיים או לגור בבתים משלהם.

תקן הבנייה הירוקה, כמו גם תשדירי הפרסום של המשרד להגנת הסביבה בעניין שינוי הרגלי הצריכה, מופנים כיום בעיקר לשכבות המבוססות. המשרד אמנם הבטיח לעודד הכנסת תקני בנייה ירוקים לשכבות רחבות יותר, וטוען שצריכה נבונה משרתת אוכלוסיות חלשות, אבל מי שמסתפק במועט לא צריך שידוען כזה או אחר יסביר לו בתשדיר טלוויזיה מבדח את ההשפעות הקשות של צריכה מוגזמת על הסביבה.

באזורים נרחבים בישראל, במיוחד בנגב ובגליל, יש כיום מאות אלפי בני אדם המתגוררים ביישובים לא מוכרים או ברשויות מקומיות שבהן המצב הכלכלי קשה. התשתיות עלובות עד כדי כך, שהתושבים שורפים את מה שנותר מתרבות הצריכה שאותה רוצה השר לשנות. במקומות רבים מתקני הביוב קורסים והדיבורים על חיסכון במים נראים חסרי טעם.

בנגב יש עשרות כפרים בדוויים לא מוכרים, שתושביהם למדו כבר מזמן לעשות שימוש באנרגיה סולארית ולהסתפק בכמות מים מצומצמת, כי אין להם חיבור לחשמל או למים. המשרד שבראשו עומד ארדן מערים קשיים רבים על השגת תקציב לטיפול במפגעים סביבתיים ביישובים בדוויים בנגב.

לפני כמה חודשים ביקר ארדן בהתנחלויות, שאת חלקן הגדיר ירוקות, ושיבח את הפעילות להקמת טורבינות רוח וקולטנים סולאריים, המתחוללת בהן. בקרוב בוודאי נראה אותו חונך בנייני משרדים שיוגדרו ירוקים. אבל החזית האמיתית מחכה לו ביישובים ערביים ובשכונות עירוניות - של יהודים ושל ערבים - שבתשתיות הפיסיות והחברתיות שלהם צריך להשקיע, ולא בעוד מאחז או שכונה חדשה באחת הערים ביהודה ושומרון.

ברור שהמשרד להגנת הסביבה לבדו לא ישנה את המציאות הכלכלית והחברתית בישראל. אבל אם כבר השר לקח על עצמו, בצדק, משימות יומרניות, הוא צריך להניע מהלכים חשובים לא רק במה שאנשי משרדו קוראים "רשויות מיקוד". אלה ערים חזקות ומאורגנות מספיק על מנת להשתלב בשינויים שמחולל המשרד באחרונה בתחום מיחזור הפסולת.

בין השרים להגנת הסביבה בישראל גלעד ארדן הוא ככל הנראה בעל ההבנה המפותחת ביותר של החשיבה הסביבתית החדשה בעולם, בעיקר בהקשרים החברתיים והכלכליים. חשוב מאוד שמשרדו ישפיע על השכבות החזקות שצורכות את עיקר משאבי הטבע של ישראל, אבל יתרום את חלקו גם לקידום מי שנשארו מאחור וזקוקים לסל שירותים בסיסיים להגנת הסביבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו