ענת מאור
ענת מאור

הציניות והמניפולציות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מרקיעות שחקים. מדיניותו הקפיטליסטית-קיצונית היא האחראית למצוקת הדיור, למחירי הקוטג' המופקעים, להרס הרפואה הציבורית, להרס החינוך וההשכלה הגבוהה, להרס המעמד הבינוני, להחלשה נוספת של המוחלשים עד כדי דרדור ישראל למדינה עם שיעור העוני הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD.

לפיכך, כאשר נתניהו מנסה עתה להוליך שולל את המוחים על מחירי הדיור בחוק ה"סופר-טנקר שלו לדיור", נזכיר שהחוק, לא רק שאינו דואג לזקוקים לדיור, אלא שהוא יעשיר ביתר שאת את היזמים והקבלנים ואת כל בעלי ההון והמקושרים לראש הממשלה. כדי שמצוקת הדיור תיפתר, יש להשליך את המדיניות הכושלת של נתניהו, שמאז 2001 הנהיג בישראל קפיטליזם קיצוני "נוסח אמריקה". אין איש שעיצב והשפיע על הכלכלה כאן יותר מאשר ראש הממשלה בעשר השנים הללו, ולכן הוא האחראי למחדלים שלה. רק החלפת המדיניות תוביל לסיכוי לחזור ולהנהיג בארץ האהובה שלנו שיטה כלכלית-חברתית הוגנת ושפויה, סוציאל-דמוקרטית, כמו במדינות אירופה המערבית, ובראשן הסקנדינביות. או אז, נאמץ את דפוסי הדיור הנהוגים בארצות אירופה, המשלבות כלכלת שוק תחרותית עם אחריות חברתית.

מדור הזירה

אלה הצעדים הדרושים:

? המשך יישום חוק הדיור הציבורי (של ח"כ רן כהן). זה החוק החברתי החשוב ביותר שעבר בעשור האחרון. כ-30 אלף משפחות כבר נהנו ממנו, אך כ-70 אלף נתקעו בגלל ממשלת נתניהו.

? דיור בר-השגה למשפחות מהמעמד הבינוני. קיצוניותו הקפיטליסטית של נתניהו בולמת אותו מלאשר דבר שאושר כבר בניו יורק, בפאריס בלונדון ועוד. הכיצד מעז נתניהו להציג עצמו כמושיע בפני אנשי המחאה, כשהוא מסרב להוסיף לחוק ביוזמתו לפחות את הדבר האלמנטרי של דיור בר-השגה?

? יישום החוק הקיים לדיור להשכרה. החוק כבר קיים ארבע שנים, אך יישומו תקוע על ידי ממשלת נתניהו. ועתה, כדי לעטות נוצות טווס, הוא מנסה לנכס זאת לעצמו, על ידי הוספת הנושא להצעת החוק שלו.

? דיור מוגן ציבורי. נכון, המנוע הראשי בדיור הוא ההיצע והביקוש למכירה ולקנייה של דירות. אך גם במדינות הקפיטליסטיות ביותר (בארצות הברית, בבריטניה אפילו בתקופת מרגרט תאצ'ר, ועוד) הבינו שיש אוכלוסיות שעל המדינה לדאוג להן לדיור סביר: אנשים עם מוגבלויות, מקרי רווחה, גמלאים, עולים חדשים בגיל מאוחר. החרפה, לפיה מדינת ישראל ביטלה את כל הדיור הציבורי משנות ה-80, היא עוול מוסרי וכשל כלכלי-חברתי.

? שיטות שימוש חלופיות בקרקעות המדינה. העובדה שדווקא במדינת ישראל, שהיא הבעלים של הקרקע, הקרקע משווקת לקבלנים, ולא ישירות לאנשים, היא אבסורדית. הקרקע של המדינה צריכה לעמוד לרשות האזרחים ישירות, במיסוי סביר בלבד, ועל הקבלנים והיזמים לעסוק בבנייה בלבד.

? המרת חלק גדול מהמיסוי על הקרקע במיסוי יתר של בעלי ההון והאמצעים. מדינת ישראל, תחת הפילוסופיה של נתניהו, מצטיינת במדיניות מיסוי מקילה על בעלי האמצעים (שהם גם "המקורבים" של ראש הממשלה והתורמים לו). מאידך, היא עושקת במיסוי כל זוג צעיר ואחרים המעוניינים להקים להם בית, ולו ראשון. שינוי המדיניות יאפשר את תיקון העיוות והעוול הזה.

? התרת ביורוקרטיה. אין ספק שגם זה נדרש, אך בוודאי לא כדבר בלעדי (שיסייע כאמור קודם כל ליזמים ובעלי האמצעים) ולא בדרך מוקצנת של פגיעה באיכות החיים, התכנון והטווח הארוך.

ד"ר מאור היא ח"כ לשעבר ומרצה במרכז האקדמי רופין ובאוניברסיטה הפתוחה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ