החלטת ראש הממשלה להקים לאורך הגבול עם מצרים מכשול פיסי, הנתמך במערכות טכנולוגיות, היא חשובה, ומטרתה לפתור את בעיית הברחות הגבול הבלתי פוסקות. מרכיבים אלה חיוניים, אך עליהם להיות חלק מפתרון כולל, המחייב אימוץ תפישה שלמה הנוגעת להבנת האיום, גיבוש מענה מבצעי לו ונגזרות ליישומו - החל בתורת הפעולה, הכוחות, האמצעים, והפיקוד ושליטה.

הקמת מכשול ומערכות טכנולוגיות היא פעולה עתירת ממון. לעומתה, השלמת התהליך על ידי גיבוש תפישה כוללת ויישומה מחייבות בעיקר מחשבה והתאמות ארגוניות. העלות העיקרית של אלה באה לידי ביטוי בהתמודדות עם ה"אגו" של המשרדים והארגונים במדינה, ופחות בצורך לאתר מקורות תקציביים.

מדור הזירה

עקרונות תפישת ההגנה על גבול ישראל-מצרים התגבשו במשך שנות העימות הצבאי ופעולות הביטחון השוטף שבין המלחמות. הסכמי השלום לא שינו מהותית את התפישה, והיא המשיכה להתבסס על כוחות צבאיים ה"מחזיקים קו", שהפעילה מפקדת אוגדה מרחבית.

תפישת-פעולה זו התקשתה לספק מענה אפקטיבי לפעולת מבריחי גבול מתוחכמים, הבקיאים בשטח ופועלים במשולב עם אזרחים ישראלים, שכלפיהם חיילי צה"ל מתקשים לפעול בשל מגבלות חוקיות. האיומים רבים ומגוונים: חדירת מסתננים ופליטים בהיקף גדול, ניסיונות של גורמי טרור להחדיר אמצעי לחימה ומפגעים, במקרים רבים תוך כדי פעילות פלילית של סחר בנשים והברחת סחורות, ולבסוף - החשש לפיגועי ירי וצליפה מעבר לגבול.

מדינת ישראל מחויבת כעת לגבות את ההחלטה להקים את הגדר בגיבוש מענה משלים והתאמה ארגונית, שתאפשר יישום של תפישת הגנת גבול כוללת. תפישה כזאת אמורה להתבסס על ההבנה, שעל המענה הכולל לשלב יכולת אזרחית וצבאית. נדרשת פעילות בין משרדית משולבת, שתוכל לספק את הכלים הנדרשים. המרכזי שבהם הוא יכולת מודיעינית ומבצעית ליירוט ותפיסה של מבריחים וגורמי טרור, שתישען על הפעלת כוחות קטנים ומתמחים במרחב. לאלה יהיה צורך לתת סמכויות של שוטרים, כך שיוכלו להתמודד גם עם אזרחים ישראלים. פעולה מבצעית זו צריכה להיות נתמכת במודיעין, שיספק שירות הביטחון הכללי, ובנוסף יש לכלול בה את מינהלת ההגירה, גורמי משרד הפנים, רשויות המס ועוד.

ניסיון העבר מראה, כי הפעלה אפקטיבית של גורמים מקצועיים שונים מחייבת פעולה במסגרת פיקודית משולבת. הקמת מערך פיקודי בעל סמכות עשויה להיתקל במכשולים ארגוניים. אחת הדרכים יכולה להיות הקמת רשות או מינהלת ייעודית. נראה כי זו תהיה הדרך הטובה והמהירה. המינהלת תוכל להתבסס על משאבי כוח אדם הקיימים בצה"ל, במשרד לביטחון פנים ובמשרדי ממשלה אחרים. היא תוכל לספק את הפיקוד הנדרש, לפתח את הידע המקצועי ולהעמיק את ההיכרות עם השטח, החיונית כל כך להצלחת הפעולה לאורך הגבול הזה.

כך יהיה אפשר לגבש תורת פעולה אופטימלית, להכשיר את כוח האדם הנדרש ולמצות טוב יותר את ההשקעות העצומות המתוכננות לאורך הגבול. מסגרת זו גם תוכל לקבל אחריות להגנת הגבול עם ירדן. נראה, כי רק הקמת מסגרת ייעודית כזאת תוכל לספק את התמורה הטובה ביותר להשקעות המתוכננות באמצעים ובתשתיות.

ד"ר סיבוני הוא ראש תוכנית המחקר הצבאי במכון למחקרי ביטחון לאומי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ