יהודה בן מאיר | די להתנכר לצה"ל

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

הציבור הדתי-הלאומי מתחיל להפנים את העובדה, שהסרבנות בכל צורותיה היא קו אדום המפריד בינו לבין גידולי הפרא במחנה, וכי יש להיאבק בה ללא פשרות. זאת משום שבמהותה הסרבנות היא רק סימפטום לריקבון יותר עמוק, המתבטא בהתנכרות לצה"ל, לשב"כ, למשטרה ולכל מה שהם מייצגים. העמדות הנחרצות שנקטו אישים מובילים בציבור הציוני-הדתי בהתנגדותם לסרבנות מעידות, כי הם הבינו היכן בדיוק עובר הגבול.

ואולם, הנגע של התנכרות לצה"ל ולתפקיד המרכזי והחיוני שהוא ממלא במדינת ישראל איננו נחלת הימין הקיצוני בלבד. למרבה הצער, אנו עדים בתקופה האחרונה לתופעות במערכת החינוך הממלכתי הכללי שאבותינו לא שיערון. תופעות אלו אינן מוגבלות לשמאל הקיצוני הפוסט-ציוני, אלא מתרחשות בלב לבה של מערכת החינוך. יש בהן כדי לעורר דאגה בלבו של כל אזרח, ובמיוחד הן צריכות להדאיג את ראשי השמאל הציוני הפטריוטי ולעורר אצלו חשבון נפש נוקב.

מדור הזירה

לפני כמה שבועות התבשרנו על מנהל בית ספר תיכון עירוני א' בתל אביב, אשר כינס את כל תלמידיו ותבע מהם לצאת לשטח ולמחות נגד פשעי הכיבוש של צה"ל. הוא גם הבהיר להם שאסור להם להיות שותפים למעשים נפשעים אלו. במלים אחרות - קריאה ברורה לסרבנות.

עתה אנו מתבשרים על מנהלי בתי ספר תיכון בתל אביב, אשר מסרבים לאפשר לקציני צה"ל להופיע לפני תלמידיהם. ראשון היה מנהל עירוני א', והחרה החזיק אחריו מנהל גימנסיה הרצליה, שנימק את עמדתו בטענה שבית הספר אמור לחנך לשלום ולא למלחמה, וכי אין זה דמוקרטי שהצבא ייכנס לבית הספר, שכן מקומו הוא במחנות ובגבולות.

למנהל גימנסיה הרצליה אין כנראה מושג לא על דמוקרטיה, לא על תפקידו של צה"ל ולא על תפקידו של בית הספר במדינת ישראל. תפקידו הראשוני של בית הספר, על פי החוק, הוא לחנך את תלמידיו להיות אוהבי אדם, אוהבי עמם וארצם ואזרחים נאמנים למדינתם. האם ניתן לעמוד ביעד הזה תוך כדי החרמת צה"ל? צה"ל אינו לגיון זרים, חייליו אינם שכירי חרב ומפקדיו אינם מחרחרי מלחמה. תפקידו של צה"ל הוא להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה מפני אויבים מרים ואכזריים אשר קמו עלינו לכלותנו, ואשר חרתו על דגלם את השמדת ישראל.

האם המנהלים המסרבים להתיר את כניסת קציני צה"ל לבית ספרם מאמינים שאפשר להגיע לשלום בלי צה"ל? האם אינם מבינים שבלי צה"ל גם השלום עם מצרים וירדן לא היה מחזיק מעמד? אפילו הנשיא ברק אובמה הבהיר בעת קבלת פרס נובל לשלום כי בעולם שבו לרוע יש כוח רב - הדרך לשלום צריכה לפעמים לעבור גם בנתיב הצבאי. בוודאי כאשר מדובר בבניין ובשימור הכוח.

משהו רקוב בממלכת החינוך בעיריית תל אביב. ואולם, התופעות הללו אינן רק בעייתם של ההורים וראש העיר. מדינה נורמלית חפצת חיים אינה יכולה לעבור לסדר היום על התנהגות מתריסה, כפוית טובה וחמורה כזאת. בתי הספר אינם רכוש מנהליהם, והם אינם זכאים לעשות בהם כבתוך שלהם.

במיוחד מאכזבת שתיקת השמאל. אם השמאל רוצה להישאר חלק מהקונסנסוס הישראלי גם הוא צריך לדעת מתי חייבים לומר - עד כאן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ