מאמר המערכת | דיון נוסף בטוקבקים

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בית המשפט העליון ביער בשבוע שעבר את החמץ מסוגיה המטרידה בתי משפט בשנים האחרונות, עם התגברות השימוש באינטרנט והתעצמות תופעת הטוקבקים באתרים השונים.

פסקי דין רבים עוסקים בשאלת חשיפת זהותם של טוקבקיסטים, בעיקר לנוכח רצונם של רבים להגיש תביעות בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הליכים עצמאיים לחשיפת זהות, באמצעות מפעילי אתרי האינטרנט, מצאו דרכם לבתי המשפט המחוזיים. מבחנים מגוונים נקבעו בפסקי דין שונים והותירו אי-בהירות. רק ביום חמישי האחרון, כמעט שלוש שנים לאחר שהוגשה בקשה להגשת ערעור באחד התיקים שהוכרע בבית המשפט המחוזי, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין המחייב ערכאות נמוכות יותר - פסק דין שלו ציפו זה כשלוש שנים.

בית המשפט העליון היה אמור להכריע בין עמדות שונות - כמה שופטים סברו שמותר לחשוף את שמו של טוקבקיסט, רק אם עולה חשש לביצוע עבירה פלילית על ידו, כהוצאת לשון הרע מתוך כוונה לפגוע, או הסתה לגזענות. עמדה אחרת הסתפקה בקיום חשש לעוולה אזרחית, למשל להוצאת לשון הרע בלי שמיוחסת לפוגע כוונת זדון. עמדה שלישית צידדה בשורה של מבחנים כמו עוצמת הדברים, היקף פריסתם ומידת פגיעתם, שלפיהם יכריע בית המשפט בעניין החשיפה.

פסק דינו של בית המשפט העליון הפתיע רבים. למעשה לא אומצה בו אף אחת מהגישות הללו, שלפי כולן מוסמך בית המשפט להורות למפעיל אתר אינטרנט לחשוף את זהות הטוקבקיסט. העליון פסק, מפי המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, שהמסגרת המשפטית בישראל אינה מאפשרת הגשת תביעה שעילתה היא חשיפת שמו של אלמוני, בהעדר הוראה חוקית מפורשת בנושא.

גישת השופט, שאליה הצטרף השופט אדמונד לוי, הראויה כשלעצמה להערכה רבה, נשענת על השקפותיו בדבר משקלו החזק של חופש הביטוי בהתנגשו עם אינטרסים חברתיים אחרים כזכותו של הפרט לשם טוב. כמן כן מבסס פסק הדין את חשיבותו של האינטרנט הפתוח לכל כ"כיכר העיר החדשה" ואת זכותו של אדם לפרטיות ולאנונימיות. חוות דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין מכירה בסמכות בית המשפט להפעיל שיקול דעת ולהורות על חשיפת טוקבקיסטים אנונימיים, גם בהעדר חוק מסמיך, זאת תוך קביעת המגבלות והתנאים לכך, ובתשומת לב לזכות האדם לשם טוב.

תופעת הטוקבקים האנונימיים היא תופעה חדשה יחסית, אך לא מובן מאליו שהיא מחייבת חקיקה חדשה. דעת המיעוט משכנעת אף היא, ולא נראה שהסוגיה שנידונה העמידה את בית המשפט מול חוסר כלים להחלטה. כך ראו את הדברים בתי המשפט בערכאות נמוכות יותר בשנים האחרונות. ייתכן שלאור ההכרעה יש מקום לדיון נוסף בבית המשפט העליון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ