אורלי נוי | עיר ענייה, קיצונית ומחולקת

אורלי נוי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורלי נוי

יום ירושלים נהפך עם השנים לאירוע ביזארי: עיר חבוטה וענייה, החוגגת בצדה המערבי את האיחוד המדומיין עם הצד המזרחי, וחוגגים הנשבעים בשמה של בירת ישראל המאוחדת לנצחנצחים, בעוד מרביתם אינם יודעים לסמן את גבולות העיר המאוחדת על המפה ולא ביקרו בשכונותיה המזרחיות מעולם.

יום ירושלים מייצג באופן מדויק את השיח הציבורי בישראל בעניין המעמד המדיני של העיר: הרבה טקסיות, הרבה קלישאות, הרבה מלל רגשני וים של דגלים מתנופפים, אך מעט מאוד תוכן ענייני, המתייחס לשורשי המציאות המסוכסכת של העיר ובוחן באופן ריאלי את אפשרויותיה העתידיות.

מדור הזירה

שהרי מבט מפוכח על ירושלים כיום משאיר מעט מקום לחגיגות: העיר הגדולה הענייה ביותר בישראל, שיותר משליש מאוכלוסייתה הם פלסטינים שאינם מכירים בריבונות הישראלית על מזרח העיר, הנמצאת תדיר בלב סערות מדיניות ושמה הפך שם נרדף לקיצוניות ומדון.

ירושלים נהפכה עם השנים לסמל התעתוע של גם-וגם הישראלי: גם מדברים שלום וגם בונים במזרח העיר, גם תומכים בפתרון שתי המדינות וגם מקדשים את גבולות הבירה המאוחדת, גם רוצים בהמשך האחיזה בשכונות הפלסטיניות וגם מבקשים לשמור על המאזן הדמוגרפי בעיר.

הניסיון לאחוז את המקל בשני קצותיו בירושלים לא רק חסר תוחלת, אלא שהוא מדרדר את העיר למצב כאוטי של חוסר ודאות. עתיד ירושלים מעולם לא היה חידתי יותר: בונים? לא בונים? ואם כן, היכן? ומה הגבולות שישראל רואה לנגד עיניה בעיר? תוואי מכשול ההפרדה בגבולות ירושלים רבתי? הגבול המוניציפלי הקיים?

ירושלים מגלגלת לפתח ההנהגה הישראלית הכרעות מורכבות, שספק אם יש לה המעמד הציבורי או האומץ הפוליטי לקבלן. פוליטיקאים ישראלים נוטים לברוח מכל דיון משמעותי בסוגיית ירושלים. אך בתום 43 שנות סיפוח, הם גם אינם יכולים להרשות לעצמם להתחמק ממנו. בפתח השנה ה 44 לסיפוח, ישראל זקוקה למדינאים שיאזרו אומץ לומר בפה מלא: העיר איננה מאוחדת בפועל ולא היתה כך מעולם; אין לישראל אפשרות סבירה להבטיח רוב יהודי בירושלים בגבולותיה הנוכחיים, ובלי לחלק את הריבונות בעיר לשתי בירות - אין אפשרות ריאלית ליישב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת שתי מדינות.

לאחר מלחמת ששת הימים החזיקה ישראל במשך שנים בתפישה שהנחיל משה דיין, ולפיה "טוב שארם א-שייח בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייח". כ-12 שנים נדרשו לישראל להשתחרר מהתפישה הזאת, אך אחריה זכתה להסכם שלום עם הדומיננטית שבמדינות ערב ולשקט בגבולה הדרומי. יש לקוות, כי ישראל תראה כעת בגרות דומה ותכריע לטובת שלום בלי ירושלים המזרחית, במקום בעד ירושלים המזרחית בלי שלום.

הכותבת היא מנהלת פעילות ציבורית בעמותת עיר עמים, הדוגלת בפתרון שוויוני ומוסכם לירושלים

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ