טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צפריר רינת | בטונוספירה

תגובות

בשבוע שעבר השיקו המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, בכנס שנערך בירושלים, את התוכנית הלאומית לשימור המגוון הביולוגי בישראל, והיא תובא בקרוב לאישור הממשלה. דקות ספורות לפני תחילת הכנס התקשר אלי תושב שפלת יהודה, וסיפר שהתחילו בהקמת יישוב בשטח שהוגדר על ידי מדענים "מסדרון אקולוגי", המאפשר מעבר ותפוצת חיות בר וצמחים. מיד לאחר מכן התחיל הכנס, והמשתתפים תיארו כיצד אמורה התוכנית להגן על שטחים מסוג זה מפני תוכניות בנייה.

בימים אלה נבנים יותר מחמישה יישובים חדשים באזורים בעלי חשיבות אקולוגית ונופית ראשונה במעלה, וערכי הטבע נרמסים תחת גלגלי הדחפורים. זו רק דוגמה לפער העצום בין התוכניות, שמקדמים גופי שמירת הסביבה מטעם הממשלה והחברה האזרחית, למציאות, שמנציחה הממשלה.

התוכנית החדשה לשימור המגוון הביולוגי יוצאת מתוך ההנחה, שאין די בשימור שמורות טבע. יש לקיים, בין השאר, מסדרונות אקולוגיים ומרחבים ביוספריים, שבהם יהיה פיתוח המתבסס על תשתיות ויישובים קיימים, לצד שימור מרבית השטח הפתוח. זה יהיה מעמדם של אזורים כמו גבעות לכיש, שבהן מוקמים כיום שלושה יישובים, או שפלת יהודה שם מוקם עוד יישוב.

עורכי התוכנית והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הדגישו בצדק שאין מדובר רק בשימור בעלי חיים נחמדים או פרחים יפים, החשוב בפני עצמו. המגוון הביולוגי מקיים שירותי מערכת החיוניים לשגשוג כלכלי ואיכות חיים, ממיתון שיטפונות, עמידות לשינויי אקלים וטיהור טבעי של מזהמים, ועד לאספקת מזון, שימור קרקע ואבטחת שטחי נופש לאוכלוסייה צפופה ותאבת טיולים. ניתן לומר שיש יחס ישיר בין שגשוג חברתי ובריאות האוכלוסייה לבין בריאות המערכות האקולוגיות.

בשני העשורים הבאים יוכפל השטח הבנוי בישראל והאוכלוסייה תגדל בעשרות אחוזים. כדי לאפשר קיום מגוון ביולוגי המספק את שירותי המערכת הנדרשים, חייבת הממשלה לחסוך בקרקע ובתשתיות ולוותר על ההתמכרות לעוד יישוב חדש וכביש עוקף.

בכך אין די, ויידרשו פעולות נוספות שהתוכנית החדשה מתעלמת מחלקן. החברה הישראלית תצטרך להפסיק לעודד, כלכלית וערכית, גידול בלתי פוסק של האוכלוסייה. היא תידרש לפתח הרגלי צריכה חסכוניים - מאנרגיה ומזון ועד מים ותחבורה. אחרת, כל שאר האמצעים רק יעכבו במעט את הפיכת ישראל לבטונוספירה שתתקשה לספק את צורכי תושביה.

השר ארדן, שדיבר בכנס, סיפר באכזבה שמנהל אחד מערוצי הטלוויזיה שאליו פנה כדי לעניינו בנושא, טען שמדובר בנושא ביזארי. השר יודע היטב, שהבעיה חמורה יותר, כי גם בממשלה לא ממש מתעניינים.

בכך דומה מצבנו לרוב מדינות העולם, כפי שניתן ללמוד מדו"ח האו"ם על מצב המגוון הביולוגי שהתפרסם החודש. "הפעולות לשימור המגוון הביולוגי... מקבלות חלק זעיר מהמימון שמקבלות פעולות לקידום תשתיות ופיתוח תעשייתי", ציין הדו"ח. שפע של דוגמאות מאשרות את נכונותה של קביעה זו לגבי ישראל, שבה פועלת מטעם המדינה ועדה לתשתיות לאומיות המאשרת פרויקטים עתירי תקציב של הקמת תחנות כוח או הרחבת נמלים. לשולחנה לא מגיעים פרויקטים של שימור ושיקום מערכת אקולוגית, הדורשים תקציבים קטנים בהרבה וממלאים תפקיד חיוני לא פחות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות