יהודה בן מאיר | צודקת וכושלת

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

החלטת הממשלה לעצור את ספינות המשט ולמנוע את פריצת הסגר הימי על עזה היתה החלטה ראויה, נכונה וצודקת. אין חצי מצור.

ביטול המצור על עזה ויצירת מצב שבו יש מעבר חופשי, בלתי מוגבל, של סחורות ואנשים לרצועה, בלא ביקורת ובלא פיקוח של ישראל או של גורם בינלאומי אחראי ומוסמך, הוא מעשה של חוסר אחריות לאומית ממדרגה ראשונה.

מדור הזירה

התוצאה של מציאות כזאת בטווח הארוך היא איום חמור על ביטחון המדינה ואזרחיה, והיא גם מנוגדת להסכמים הקיימים בסוגיה זו.

התוצאה הבלתי נמנעת של מתן אפשרות לאוניות להגיע ולעגון בנמל של עזה היתה יכולה להיות בדיוק זאת; היינו, סוף הסגר הימי על רצועת עזה, ועמו סוף המצור.

מבחינה מוסרית, ההחלטה של הממשלה היתה בלא דופי. לישראל זכות מלאה להפעיל סגר ימי על שלטון החמאס בעזה, אשר אסר מלחמה עליה. משעשתה כך והודיעה על כך - זכותה המלאה לעצור, גם במים הבינלאומיים, ספינות המנסות לפרוץ את הסגר. לא רק שאין כאן פשע, כפי שכתב הסופר דויד גרוסמן ב"הארץ", אלא גם אבק של חטא אין כאן.

אמנת סן רמו קובעת במפורש את הזכות של מדינה שהטילה סגר ימי לעצור, ללכוד, ובמקרה הצורך אף לתקוף, אונייה של כל מדינה, אשר יש יסוד סביר להניח שהיא מתכוונת לנסות לפרוץ את הסגר. כל זאת - לאחר שניתנה לאונייה אזהרה מוקדמת.

הנשיא ג'ון קנדי עצר אוניות סובייטיות בים הפתוח במרחק של יותר ממאה קילומטר מקובה, ואף ירה יריית אזהרה; כל זאת כאשר לא היה מצב מלחמה בין ארצות הברית לבין קובה או ברית המועצות.

אולם כעומק הצידוק המוסרי כך, לצערנו, גודל הכישלון המבצעי. המשימה שהוטלה על מפקד חיל הים לא היתה לעצור את הספינות - את זה יודע לעשות כל כוח מזוין, אפילו הפיראטים בסומליה. המשימה שהוטלה עליו והציפיות שתלו בו היו לעצור את הספינות בלי שייגרמו אבידות בנפש.

אכן, משימה לא קלה, אבל היה צריך להיות ברור לכל, שכל תוצאה אחרת היא הרת אסון. במשימה זו לא עמד.

אין לבוא בטענות אל לוחמי השייטת. הם לחמו בחירוף נפש והראו איפוק יוצא מן הכלל. האחריות כולה מוטלת על הדרג הצבאי והמדיני הבכיר. הם שלחו את החיילים למבצע שהתאפיין בתכנון לקוי, ביצוע כושל ומודיעין גרוע.

מי שהורה ללוחמי השייטת להיערך לטפל בפעילי שלום - כשמדובר בספינה אשר ראאד סלאח נותן את הטון בה - צריך לתת את הדין. החטא הקדמון הוא החטא שיצחק רבין היה זועק נגדו: זחיחות, שאננות וביטחון עצמי מופרז.

לכל זאת הצטרף מחדל הסברה שאין שני לו. מדהימה העובדה, כי צה"ל לא הצליח עדיין להבין את החשיבות העליונה של חזית ההסברה. תמונות שצולמו בשעה חמש בבוקר ומשודרות בשבע בערב - הן כמו אתרוגים לאחר סוכות.

יש רק לקוות, כי צה"ל יפיק את כל הלקחים הראויים מהפרשה הזאת מהר ככל האפשר; כי נכונים לנו עוד אתגרים קשים מאוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ