דימיטרי שומסקי | אם תרצו - אין זו ציונות

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

ב-1902 פירסם תיאודור הרצל את "אלטנוילנד" ("ארץ ישנה-חדשה"). בספר זה הציג את חזונו החברתי-מדיני על עתידה של ארץ ישראל לאחר התיישבות המוני היהודים בה: קהילה אזרחית אוטונומית של תושבי הארץ היהודים והלא-יהודים כאחד. בפתח הספר הוסיף: "אם תרצו - אין זו אגדה".

באחרונה יצא לאור "אם תרצו: כוכב מישראל, מניפסט לציונות מתחדשת", מאת רונן שובל, מייסד ויו"ר תנועת "אם תרצו", המגדירה את עצמה כ"פועלת למען התחדשות ההגות, התרבות והאידיאולוגיה הציונית בישראל". כותרתה האנגלית של חוברת זו היא "2.0 Herzl's vision", דהיינו, אם תרצו - חזונו המחודש של הרצל. אך לשווא נחפש ברשימת הספרים המומלצים שבסוף החוברת את החיבור שממנו שאלו התנועה והפמפלט את שמם, ואין זה מקרי. שהרי כך כותב ההרצליאני החדש בפרק "בעיית מדינת הלאום": "כשם שבארה"ב ניתן לשמוע כיום מושגים כ'אמריקאי-איטלקי'... מדברים אצלנו על ?ערבי-ישראלי'. קשה להגזים באבסורדיות של מושג זה. ישראל הוא שמו של יעקב אבינו, וישראליות... היא תרבותו ותודעתו של יעקב... ומה לערבי, אפילו יתגורר בגליל, ולכל זה?"

אין לכם תפישה לאומית הרחוקה יותר מהשקפת עולמו של מחבר "אלטנוילנד". עקרון היסוד המדיני שעליו מושתתת הקהילה ההרצליאנית ב"אלטנוילנד" הוא ההפרדה בין שייכות אתנית-דתית לשותפות אזרחית-טריטוריאלית. זאת, קודם כל בבחירת שם ניטרלי מבחינה אתנית לארץ הקהילה עצמה - "ארץ ישנה-חדשה". היהודים מהווים אמנם את רוב אזרחי הקהילה, אך מאחר שהמושג "ארץ ישנה-חדשה" כשלעצמו אינו מזוהה בלעדית עם הלאום היהודי - הוא בנוי להכיל את היהודים והלא-יהודים גם יחד באומה אזרחית "אלטנוילנדית" אחת. גם את רשיד ביי, המוסלמי מן הגליל, שאין לו דבר עם "תרבותו ותודעתו של יעקב".

מדינת ישראל איננה אלטנוילנד, שכן המושג "ישראלי" רחוק מלהיות ניטרלי מבחינה אתנית-דתית. עם זאת, הודות ליסוד הטריטוריאלי-האזרחי שבו, זהו מושג גמיש יחסית, העשוי לשמש מוקד הזדהות גם בעבור מי שאינם נמנים עם "זרע יעקב אבינו". עובדה: כפי שהראה השנה הסקר של מכון המחקר "מאגר מוחות", כמחצית מבני הנוער הערבי בישראל מרגישים את עצמם כישראלים. אלה הם סממנים אחדים, בודדים ובלתי מספיקים עדיין, של מימוש חזונו האזרחי של הרצל, סממנים ששובל רוצה למחות.

הקלות הבלתי נסבלת שבה יכול אדם צעיר ומשכיל לקרוא לפמפלט אנטי-הרצליאני בעליל "חזונו המחודש של הרצל", מעידה כאלף עדים על הריחוק המשווע מתולדותיה ויסודותיה של הלאומיות הציונית.

הציונות המודרנית נולדה מתוך הכשל הבסיסי של מדינות אירופה להכיל את ה"אחר" היהודי בהווייתן האזרחית. מתוך הרצון שלא לשחזר כשל זה, פיתחו אבות הציונות מגוון תפישות לאומיות, שהכלת ה"אחר" בתוך הגוף הריבוני-האזרחי של המדינה העתידית היתה לחם חוקן. תפישות אזרחות מכילות אלה, שחזון "אלטנוילנד" ההרצליאני היה המובהק שבהן, היו יסוד מוסד של האידיאולוגיה הציונית, לא פחות מאתוס העלייה ועקרון ההגדרה העצמית ליהודים. אלה המשמיטים כיום יסוד זה מן הציונות נותרים עם גרסה לאומנית לא-ציונית של הלאומיות היהודית.

הכותב הוא מרצה לתולדות הציונות והלאומיות המודרנית בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ